אלרגיה למזון

אלרגיה היא תגובה מוגזמת ולא מווסתת של מערכת החיסון לחומר בלתי מזיק הנמצא בסביבה, שאינו אמור לגרום לתגובה מלכתחילה.

רגישות או אלרגיה למרכיבי מזון מסוימים הן בעיות נפוצות יחסית בחברת האנושית. כולנו מכירים אנשים הרגישים ללקטוז או גלוטן, אנשים אלרגיים לבוטנים וכו’. אולם, רגישויות אלו יכולות להופיע גם אצל חיות המחמד שלנו, וחשוב להכיר את הבעיה על מנת שנוכל להתאים לבעל החיים את המזון המאוזן והבריא לו ביותר. הרגישות הנפוצה ביותר למזון בחיות מחמד היא רגישות לחלבון.

סימנים קליניים
רוב האלרגיות מתפתחות עם הזמן, ולכן לרוב לא נראה סימנים של רגישות למזון בגורים צעירים, ובנוסף נראה החמרה בתסמינים ככל שהכלב מתבגר.

הסימנים הקליניים הנפוצים באלרגיה למזון מתבטאים בתסמינים של מערכת העיכול ובבעיות עור. הופעת הקאות ושלשולים לאורך זמן, בדרך כלל ללא בעיות נוספות, יכולה להעיד על רגישות למזון. גם סימנים של גרד, ליקוק אובססיבי של כפות רגליים קדמיות, דלקות עור משניות ודלקות אזניים יכולים לנבוע מרגישות למזון. בחתולים רואים לעיתים מופע של נקודות אדומות קטנות וקרחות, בעיקר באזור הראש והצוואר.

אלרגיה למזון יכולה להופיע בכל גזע של כלב או חתול, אך נפוצה יותר בגזעי הרטריברים (גולדן ולברדור), רועה גרמני, פודל, קוקר ספנייאל ועוד ובחתולים סיאמים.

אבחון
כל הסימנים הקליניים המאפיינים אלרגיה למזון יכולים להופיע במגוון מחלות אחרות. לכן, האבחון מתחיל בבדיקה כללית של בעל החיים אצל הווטרינר ושלילת בעיות בריאותיות נוספות. 

רוב בעלי החיים (וגם בני האדם) הסובלים מאלרגיה יהיו אלרגיים ליותר מדבר אחד, נתון שמקשה על האבחון. בנוסף, האלרגיה יכולה להתפתח לאחר היחשפות למזון חדש, אך גם למזון אותו אכל בעל החיים במשך שנים.

הדרך היחידה לקבוע האם בעל חיים רגיש למזון מסוים היא לערוך “מבחן מזון”: הפסקת מתן המזון הרגיל ושינוי למזון המכיל חלבון יחיד השונה מזה שאכל בעל החיים (למשל, אם הכלב רגיל לאכול מזון המבוסס על עוף, ניתן לתת במקום מזון המבוסס על דגים או בקר וכדומה) או למזון היפואלרגני, המכיל חלבונים סינטטיים שאינם מעוררים תגובה אלרגית. 

על בעל החיים לאכול את המזון החדש בלבד (אסור לתת מזון ביתי או חטיפים שאינם היפואלרגניים, ואפילו חטיפים דנטליים) למשך 2-3 חודשים. במידה וחלה הטבה בסימנים הקליניים לאחר תקופה זו חוזרים לאוכל המקורי. במידה וחלה שוב הרעה, אנו יכולים להיות בטוחים כי בעל החיים אלרגי למרכיבים במזונו הקודם.

באם עולה החשד כי בעל החיים סובל ממספר אלרגיות רב, מומלץ לעשות בדיקת אלרגנים מקיפה. בדיקה זו נעשית על ידי לקיחת דם או הזרקת אלרגנים לעור בעל החיים. בדיקות אלו נותנות פרופיל של כל החומרים (כולל מזונות שונים) אליהם רגיש בעל החיים.

טיפול
בשלב הראשון יינתן טיפול בהתאם לסימנים הקליניים הקיימים – תרופות למניעת הקאות ושלשולים, תרופות להורדת גרד וטיפול נגד דלקות אזניים ודלקות עור.

לאחר מכן יש להחליף את מזונו של בעל החיים על פי המלצת הווטרינר בהתאם למגוון המזון אליו נחשף עד כה, ולהקפיד שבעל החיים לא יאכל דבר מלבד המזון המומלץ.

ישנה חשיבות גדולה למעקב אחרי השיפור בסימנים הקליניים. לעיתים יהיה צורך להחליף מספר סוגי מזון שונים עד שתתקבל הטבה. בנוסף יש לטפל בו זמנית באלרגיות אחרות, אם ישנן, למשל על ידי השמת אמפולה או תרסיס לטיפול ומניעת פרעושים, שהם הגורם הנפוץ ביותר לאלרגיות בחיות המחמד