עיקורים וסירוסים

עיקור וסירוס הינן פרוצדורות כירורגיות המבוצעות בהרדמה מלאה, במהלכן מוסרים בניתוח האשכים (בזכר) או השחלות והרחם (בנקבה). ניתוחים אלו מובילים להפסקת התנהגות ייחום ומונעים התרבות לא רצויה של בעל החיים. עיקור מומלץ לבצע בנקבות מגיל 5-6 חודשים. סירוס ניתן לבצע מגיל חצי שנה, אולם לרוב נעשה בגיל 8-9 חודשים.
 
פיזיולוגיה של הייחום
כלבים וחתולים זכרים מגיעים לבגרות מינית בערך בגיל 8-9 חודשים, כלבות וחתולות מגיעות לבגרות מינית בערך בגיל חצי שנה (למרות שקיים שוני רב בין גזעי כלבים ובין פרטים שונים).

הכלבה מתייחמת פעם בחצי שנה, כאשר הייחום מלווה בהפרשות דמיות, התנפחות איבר המין והתעניינות ואף רדיפה של זכרים אחרי הכלבה לאורך תקופת הייחום, הנמשכת כ- 7-10 ימים. כלבים זכרים המגיעים לבגרות מינית יכולים להציג תוקפנות כלפי זכרים אחרים, התעניינות ורדיפה אחרי כלבות, ואפילו בריחה מהבית בחיפוש אחר כלבות מיוחמות. 

ייחום החתולה הוא עונתי ומתרחש בתקופת האביב והקיץ. בעת הייחום החתולה מציגה התנהגות של התפנקות יתר, יללות והרמת אזור האגן. אם לא מתקיימת הרבעה תחזור התנהגות זו כל שלושה שבועות, והיא יכולה להמשיך אף מספר חודשים. 

חתולים זכרים, בדומה לכלבים, יכולים להציג תוקפנות יתר, מריבות עם זכרים אחרים ורדיפה אחר נקבות. בנוסף בחתולים קיימת התנהגות של סימון אזורים שונים בבית בשתן.

יתרונות ניתוחי העיקור והסירוס
היתרון החשוב ביותר של עיקורים וסירוסים הוא מניעת המלטת גורים בלתי רצויים. ישנן מכלאות ועמותות רבות ברחבי הארץ בהם נמצאים מספר גדול של כלבים וחתולים, וביניהם גורים, אשר ננטשו וכעת מחפשים בית מאמץ. רק 10% מבעלי החיים הנטושים מוצאים בית. השאר מוצאים את מותם ברחוב או מורדמים בכלביות ובעמותות, שאינן מסוגלות לספק קורת גג לבעלי החיים הרבים. עיקור וסירוס ימנעו תוספת של גורים חדשים למאגר בעלי החיים הנטושים והמוזנחים.

גם מבחינה בריאותית קיימים מספר יתרונות לא מבוטלים לניתוחי העיקור והסירוס.

היתרונות הבריאותיים של עיקור הם צמצום הסיכוי לדלקות רחם וגידולי עטין, הנראים בכלבות וחתולות מבוגרות לא מעוקרות. עיקור כלבה לפני הייחום הראשון (בערך בגיל חצי שנה) מפחית את הסיכוי להתפתחות גידולי עטין פי 2000! לאחר הייחום השלישי אין הבדל באחוזי התפתחות גידולים אלו בין כלבה מעוקרת ללא מעוקרת, אך עדיין קיים יתרון לעיקור במניעת הסיכוי להתפתחות דלקות רחם וסרטן הרחם, ולכן עדיין מומלץ.

בנוסף, הורמוני המין יכולים להפריע בטיפול במחלות שונות כגון סכרת ואפילפסיה, וההמלצה היא לעקר בעלי חיים שאובחנו עם מחלות אלו.

היתרונות הבריאותיים העיקריים של סירוס הם מניעת התפתחות סרטן האשכים וצמצום הסיכוי להגדלה של בלוטת הערמונית בגיל מבוגר, דבר המתבטא בכאב וקשיים במתן שתן וצואה. כלבים בעלי אשך טמיר (כלומר אשך הנמצא בחלל הבטן ולא ירד לשק האשכים) הם בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן אשכים ולכן חשוב לסרסם.

עיקור וסירוס מומלצים מבחינה בריאותית גם לבעלי חיים אקזוטיים. עיקור של ארנבוניות מוריד את הסיכוי להתפתחות סרטן הרחם, הנראה בארנבוניות בגיל ביניים (כ-4 שנים). חמוסות לא מעוקרות אשר לא מזדווגות יכולות להגיע בזמן הייחום למצב אנמיה ופגיעה במח העצם הנגרמים על ידי הורמוני המין, אשר יכולים להוביל למות החמוסה.

יתרונות נוספים לעיקור וסירוס כוללים מניעת התנהגות שלילית ובלתי רצויה הנובעת מהייחום, למשל יללות מרובות אצל חתולות, סימון הבית בשתן, בריחה מהבית בחיפוש אחר נקבות ופגיעות גופניות כתוצאה מריבים בין זכרים.

סירוס ועיקור יכולים לעזור גם בהפחתת בעיות התנהגות כמו דומיננטיות, תוקפנות, אוננות ועוד.

בכלבים קיים בנוסף יתרון כלכלי, שכן עלויות הרישיון השנתי לכלב מסורס וכלבה מעוקרת נמוכות פי 3 מאלו של כלבים שאינם מעוקרים ומסורסים.

חסרונות
החסרונות בניתוחי עיקור וסירוס של בעלי חיים הם מינימלים, אולם כדאי להיות מודעים להם.

חסרונות בריאותיים הנובעים מעיקורים וסירוסים כוללים: 
– השמנת יתר, הנובעת מהשינויים ההורמונלים בעקבות הניתוח.
– עלייה בסיכוי להתפתחות סרטן הערמונית בזכרים בגיל מבוגר.
– עלייה בסיכוי לחסימות שתן בחתולים שסורסו בגיל צעיר מאוד.
– עלייה בסיכון לבריחת שתן בגיל מבוגר בכלבות שעוקרו בגיל צעיר.
– עלייה בסיכון להתפתחות תת פעילות של בלוטת התריס. 
– עלייה בסיכוי להתפתחות אוסטאוסרקומה (סרטן עצם) בכלבים מגזעים גדולים שסורסו או עוקרו לפני גיל שנה.
חסרונות נוספים נובעים מסיבוכים אפשריים שעלולים להתרחש עקב ההרדמה וביצוע הניתוח עצמו.

מכיוון שמדובר בניתוח בהרדמה מלאה, יבצע הווטרינר בדיקה כללית של בעל החיים לפני ביצוע הפרוצדורה. במידה ובעל החיים מבוגר או שהווטרינר חושד בבעיה בריאותית מסוימת, יש לבצע בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם או כל בדיקה נוספת שתדרש, לפני הכניסה לניתוח ולטפל בבעיות שימצאו (אם ניתן) על מנת להביא את בעל החיים לניתוח במצב האופטימלי ביותר. 

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח כוללים דימומים, הפרשות מאזור החתך, זיהום והפרמות התפרים. שכיחות תופעות אלו היא נמוכה יחסית, וניתן לטפל בהן במידה ותיווצרנה.

לסיכום
ניתוחי עיקור וסירוס הם מהפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות והחשובות ביותר בשמירה על בריאות בעלי החיים וצמצום מספר הגורים הנטושים. אמנם הניתוחים אינם נטולי חסרונות, אולם אלו מתגמדים לנוכח היתרונות הרבים שהם מעניקים, בייחוד כשמדובר בעיקורים.