תולעים בכלבים וחתולים

ישנם שני סוגי תולעים הפוגעים בכלבים וחתולים:
תולעים עגולות (ascarids)
טפילי המעיים השכיחים ביותר בכלבים וחתולים.

בעלי החיים נדבקים בתולעים ע”י בליעת ביצי תולעים או זחלים (תולעים לא בוגרות) הנמצאים באדמה או בצואה או ע”י אכילת פגרים נגועים של מכרסמים, ציפורים או חרקים. הזחל ש נבלע נע בתוך הגוף למעיים, שם הוא מתפתח לתולעת בוגרת. התולעת הנקבה מטילה שם את ביציה, המופרשות ביחד עם הצואה ומתפתחות לזחלים המסוגלים להדביק חיה אחרת. גורי כלבים וחתולים נדבקים בתולעים דרך האם כשהם עדיין ברחם.

אבחנה מדויקת נעשית ע”י זיהוי הביצים במיקרוסקופ מדגימת צואה.

בני אדם עלולים להידבק בזחלים של התולעים העגולות (תולעים לא בוגרות), אך דבר זה אינו שכיח, במיוחד אם שומרים על היגיינה. כיוון שבכדי להידבק יש צורך לבוא במגע ישיר עם צואה או אדמה מזוהמת. חשוב ללמד ילדים לשמור על ניקיון כשהם משחקים עם חיות, במיוחד גורים של כלבים וחתולים. הדרך הטובה ביותר להימנע מהידבקות בתולעים היא לדאוג לכך שהחיה תהיה נקייה מתולעים, וזאת ע”י טיפול תקופתי.

נקודות חשובות בטיפול:
1. הכרחי לשמור על ניקיון. יש לסלק את הצואה מיד מאזור בו מוחזקת החיה.
2. אפשר להידבק בתולעים גם מביצים שנשארו באדמה במשך שנים רבות. לכן אדמה מזוהמת עלולה להפוך למקור הדבקה חוזרת בתולעים. דבר זה במיוחד נכון לגבי מכלאות או מקומות שהכלב קשור אליהם בחבל.

דרכי הטיפול במקומות כאלה הם:
יש להפוך את האדמה על לעומק של 15-30 ס”מ לאחר שהחיה נפתרה מהתולעים. החלפת שבילי עפר בשבילי בטון, דבר שהוא כנראה השיטה היעילה ביותר לטיפול בבעיה. 
סילוק הצואה מידי יום.
העברת החיה למקום חדש בלתי מזוהם.
תולעים שטוחות

תולעים שטוחות (tapeworms) הן טפילים הנמצאים במעיים של חתולים וכלבים. הן מורכבות מראש ומגוף ארוך ושטוח הבנוי מקטעים. הקטעים מופרשים בצואת החיה, כשהראש נשאר מחובר לדופן המעי, שם הוא מייצר קטעים חדשים.

הידבקות בתולעים שטוחות לא בהכרח מתבטאת בסימני מחלה של החיה. לעיתים היא גורמת לקלקול קיבה, לתיאבון ירוד, לשינויים בעור ובפרווה, לאיבוד משקל ולכאבי בטן עמומים.

הידבקות בתולעים שטוחות מאובחנת ע”י מציאת קטעים מהתולעים בצואת החיה, במקום בו היא רובצת או על השיער מסביב לפי הטבעת. לא תמיד ניתן לראות את ביצי התולעים בבדיקה מקרוסקופית של הצואה. עם יציאת קטעי התולעת החוצה, צבעם צהבהב-לבן ואורכם כ-6 מ”מ והם מסוגלים להתכווץ ולהימתח. כשהם מתייבשים, הקטעים דומים לזרעי מלפפון או גרגרי אורז.

תולעים שטוחות אינן עוברות ישירות מחיה לחיה, אלא זקוקות ל”מתווך” שבו הן מתפתחות. המתווכים הנפוצים הם פרעושים וחיות קטנות כמו עכברים, חולדות, סנאים וארנבות. דגים הם מתווכים לסוג אחד של תולעים שטוחות.

נקודות חשובות בטיפול
1.הטיפול ישמיד את התולעים שכבר נמצאות בתוך החיה. ההידבקות מחדש נמנעת ע”י מניעת או הגבלת המגע עם המתווכים, אסור להרשות לחיה לאכול מכרסמים קטנים ו/או דגים לא מבושלים.
2. טיפול בתולעים:יש להשתמש בטיפול בכדורים או זריקות למניעת וחיסול הנגע.
3. יש לטפל בנגיעות בפרעושים ע”י ריסוס הגינה והחצר, וטיפול מונע בבעלי החיים ע”י שימוש בטיפות למניעת פרזיטים אלו.

יש להודיע לרופא אם מופיעים הסימנים הבאים:
החיה מקיאה או משלשלת
נמצאים קטעי תולעים גם לאחר הטיפול
החיה ממשיכה לרדת במשקל