CHD – Canine Hip Dysplasia

דיספלסיה (התפתחות לא טוב) של האגן מופיע באנשים ובהרבה מינים של בעלי חיים.
זו מחלה עם רקע תורשתי, אבל ניתן להשפיע על המחלה ע”י שינוי גורמים סביבתיים כמו מזון ופעילות גופנית.
בכדי להעלים את המחלה משתדלים להרביע רק כלבים בעלי אגן תקין. 
ניתן להעריך את מצב האגן ע”י צילומי רנטגן.

סימנים קליניים:
הסימנים של המחלה נעים החל מירידה בפעילות הגופנית ועד נכות קשה, הם כוללים חוסר יכולת או יכולת מוגבלת לעלות ולרדת במדרגות, קשיים בקימה, תנועת “שפן” בריצה, כאבים, צליעה לאחר פעילות גופנית, ירידה בעוצמת השרירים בפלג גוף האחורי ועוד.

השפעות סביבתיות:
מזון ופעילות גופנית משפיעים על מידת הדיספלסיה. פעילות גופנית פחותה תקל על המחלה ודיאטת דלת חלבון באופן יחסי.

אבחנה:
האבחנה נעשית ע”י צילומי רנטגן בסביבות גיל שנה ומעלה.

טיפול:
1. בהרבה מקרים הגבלה של פעילות גופנית ולעיתים גם אספירין יספיקו.
2. רפואה אלטרנטיבית למשל-אקופונקטורה, הומאופטיה, וכירופרקטיקה.
3. טיפול רפואי:
*אספירין.
*תוספי מזון המגרים את יצור נוזל המפרק, ואז יש פחות כאבים והגבלת תנועה (אלו יכולים להגיע בצורת זריקות או כדורים). בשוק כיום קיימים מספר חומרים בעלי פעילות דומה, אך היעילות משתנה ביניהם.
*תוספי ויטמינים נוגדי חמצון, ובעיקר ויטמין סי בצורת האסטר. ניתן להשתמש גם בויטמין אי וסלניום.
*במקרים קשים ביותר ניתן להשתמש בסטרואידים. טיפול זה אינו מומלץ בגלל השלכותיו השליליות לטווח הארוך.
4. טיפול כירורגי
*ניתוח שמסובב את האגן בכדי להביא את האגן למבנה תקין יותר. ניתן לבצע את הניתוח בכלבים בגיל 6-8 חודשים ללא שינויים דגנרטיביים.
*הסרת ראש פמור-לפעמים ניתן להסיר את הראש עצם הירך והשרירים מסביב עושים קומפנסציה עבור המפרק. עם הזמן הכלב לומד ללכת ללא כאבים, אבל תתכן צליעה. הניתוח מצליח בכלבים קטנים, ויותר קשה עבור כלבים גדולים או שמנים.
* החלפת מפרק האגן- בניתוח כזה יש החלפה של ראש עצם הירך ומפרק הירך בתותבת. הפרוצדורה מוציאה את מקור הכאב בכך שאין מגע בין העצם למפרק המודלק.