Encephalitozoon cuniculi בארנבונים

טפיל חד תאי היכול להדביק סוגים שונים של יונקים (ולעיתים רחוקות בני אדם, בעיקר באנשים הסובלים מדיכוי משמעותי של מערכת החיסון), אך הכי נפוץ בארנבונים, בהם הוא מהווה גורם מחלה חשוב ונפוץ יחסית הפוגע במערכת העצבים ובכליות.

הדבקה
לרוב מועבר ע”י חשיפה לשתן, שם נמצאים הטפילים במצב של תרדמת (ספורות). אך תיתכן גם הדבקה נשימתית. כמו כן אפשרית הדבקה מהאם לעוברים, כך שגורים יכולים להיוולד כשהם נגועים בטפיל.

סימנים בארנבונים
רק חלק קטן יחסית מהארנבונים הנגועים מפתחים סימנים. הסיבה לכך לא ידועה, אך ההנחה היא שהדבר קשור לשוני בתפקוד מערכת החיסון.

הטפיל פוגע במערכת העצבים ובכליות וארנבונים הנגועים בטפיל יכולים להציג חלק או אף את כל הסימנים הבאים: חולשת רגליים אחוריות, סיבוב ראש, אי שליטה במתן שתן, רעידות, כשל כליות ובמקרים קשים אף שיתוק ומוות.
סימנים לפגיעה הכלייתית יכולים לכלול שתיה והשתנה מוגברת, איבוד משקל וירידה בתיאבון.

ארנבונים שנדבקו מאמם בעודם עוברים יכולים לפתח גם דלקת עיניים, הנראית בגיל של 6 עד 24 חודשים ומתבטאת באדמומיות, עכירות ונפיחות של העין.

חשוב לדעת שסימנים אלו יכולים לנבוע גם מגורמים אחרים (כגון טראומת עמוד שדרה, זיהום באוזן והרעלות) ולכן חשוב להגיע עם הארנבון החשוד לוטרינר בכדי שיבדוק, יאבחן ויתאים את הטיפול.

טיפול
בדרך כלל כולל תרופות הניתנות לפה שמטרתן לפגוע בהתפתחות הטפיל ולהורדת הדלקת. אם ישנם סימנים לדלקת חיידקית משנית הטיפול יכלול גם אנטיביוטיקה. בהתאם למצב הכללי של הארנבון, הטיפול יכלול גם עירוי נוזלים במרפאה והאכלה במזון רך ממזרק בבית.

מניעה
ארנבונים רבים נושאים את המחלה ולכן מניעת ההדבקה היא חשובה ביותר. רצוי לבודד כל ארנבון חדש, להביאו לבדיקה ע”י וטרינר לפני צירופו לארנבונים אחרים, ובהתאם להחלטתו אף לתת טיפול מונע לארנבון החדש. כמו כן, מניעת חשיפה לארנבונים אחרים (או להפרשותיהם) מסייעת להמנעות מהדבקה. הטפיל יכול לשרוד בסביבה עד 4 שבועות, אך מת בחשיפה לאקונומיקה (מדוללת) ולכן חשובה ההקפדה על ניקיון וחיטוי הכלובים.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: