קדחת קרציות

קדחת קרציות הינה מחלה נפוצה בכל העולם ובישראל בפרט. המחלה נגרמת על ידי הטפיל ארליכיה קניס, אשר מועבר לכלבים בזמן מציצת דם על ידי קרצייה הנקראת קרצית הכלב החומה. הארליכיה הינו טפיל דם הפוגע בתאי הדם השונים וגורם להרס שלהם במחזור הדם ובמח העצם.

לרוב מופיעה המחלה בעונה החמה (מאי עד אוגוסט), בה נפיצות הקרציות גבוהה, ובעיקר בכלבי מושב, כלבי חצר או כלבים ששהו באזור בו נמצאה כמות גדולה של קרציות. אולם, מספיקה קרצית אחת הנגועה בטפיל כדי לגרום למחלה, ולכן תתכן בכל כלב ובכל עת.

סימנים קליניים
לרוב מופיעים הסימנים הקליניים כשבוע עד שבועיים לאחר מציאת קרציה על הכלב.
המחלה מתבטאת בחום גבוה, חולשה, דיכאון וחוסר תאבון. הארליכיה פוגעת תחילה בטסיות הדם, ולאחר מכן בתאי דם נוספים, ולכן לעיתים יופיעו דימומים ספונטנים, שטפי דם על העור וריריות חיוורות. הגדלה של בלוטות לימפה ושל הטחול והכבד נפוצות גם הן, והווטרינר יוכל להרגיש זאת במישוש.

לאחר תקופה מסוימת עוברת המחלה לשלב תת קליני. בשלב זה הכלב נראה בריא, אולם הטפיל ממשיך להתקיים בגופו וממשיך לגרום להרס הדרגתי של תאי הדם. שלב זה יכול להמשך חודשים עד שנים.

בשלב הסופי והכרוני של המחלה מופיעים סימנים בלתי ספציפיים של פגיעת מערכות שהם משניים לאנמיה (ירידה במספר תאי הדם האדומים), לפגיעה במערכת החיסון (עקב ירידה במספר תאי הדם הלבנים) ולפגיעה ביכולת הקרישה (עקב ירידה במספר הטסיות). בנוסף לסימנים הקודמים יכולים להראות גם דימומים, בצקות, צליעות ועיוורון. מוות יכול להיגרם כתוצאה מדימום ואנמיה חריפה או כתוצאה מזיהומים מזדמנים התוקפים את הגוף כתוצאה מירידה ביכולת החיסונית.

אבחון
במידה וקיים חשד לקדחת קרציות עקב הסימנים הקליניים או היסטוריה של חשיפת הכלב לקרציות, ישנו קיט אבחון ספציפי המזהה נוגדנים לארליכיה בדם הכלב. תוצאה חיובית מעידה על חשיפה של הכלב לטפיל. 

בדיקות דם כלליות מאפשרות הערכה של חומרת המחלה. בשלב ההתחלתי יופיעו ירידה בספירת הטסיות ועלייה בספירת התאים הלבנים וברמת הנוגדנים בדם. ככל שהמחלה מתפתחת תתרחש ירידה כללית במספר הטסיות, תאי הדם האדומים ותאי הדם הלבנים. לעיתים יראו בדיקות הדם בנוסף עדויות לפגיעה באיברים פנימיים, בעיקר פגיעה כלייתית.
לאחר הטיפול מומלץ לבצע בדיקות דם עוקבות כדי לוודא חזרה של ספירת הדם לרמות תקינות.

טיפול
כאשר המחלה נמצאת בשלבים ההתחלתיים הטיפול הינו פשוט יחסית, וכולל אנטיביוטיקה (לרוב דוקסילין) לטווח זמן של 2-3 שבועות. תגובה לטיפול ושיפור קליני יתרחשו לרוב תוך 2-3 ימים.

קרצית הכלב החומה יכולה להעביר לכלב, ביחד עם הארליכיה, טפיל נוסף המכונה בבזיה. טפיל זה קשה לאבחון, אולם מומלץ לטפל בו בנוסף לטיפול בארליכיה. הטיפול בבבזיה כולל שתי זריקות אמיזול בהפרש של שבועיים.

בשלבים המתקדמים של המחלה יש צורך בטיפול אגרסיבי הכולל שילוב אנטיביוטיקה עם סטרואידים או תרופות אחרות המעודדות התחדשות של תאי דם במח העצם. במקרים של אנמיה חמורה נדרש מתן של עירוי דם. בשלב זה לא תמיד תהיה תגובה לטיפול, וסיכויי ההחלמה של הכלב הם נמוכים.

מניעה
קדחת קרציות הינה מחלה קשה שעלולה להסתיים במוות, ולכן ישנה חשיבות רבה למניעתה. מניעת המחלה מתמקדת בטיפול מונע נגד קרציות לכלב (באמצעות אמפולה או קולר) וטיפול סביבתי (ניקוי משטחים, ריסוס והדברה). בנוסף, אם הדבר אפשרי, מומלץ להימנע מלקחת את הכלב לאזורים בהם עלול להיות ריכוז גדול של קרציות. חשוב להדגיש כי כלב שחלה במחלה אינו מחוסן נגדה ויכול לחלות שוב, ויש להקפיד על טיפול מונע נגד קרציות גם בכלבים שחלו בעבר.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: