האוגר

קטנטן ומרכסם – הרי זהו האוגר
האוגר (mesocricetus) הנו יונק ממשפחת המכרסמים, המונה למעלה מ500 מינים. האוגר קיבל את שמו מאחר והוא נוהג לאגור בכיסי הלחיים שלו מזון. לאוגר שני שקי לחיים בהם הוא מאחסן, אוגר ומעביר את הגרעינים שליקט במהירות בחוץ למחסנים במחילות בפניו. הכיסים עלולים לגדול ולתפוח עד מאוד.

האוגר הוא בעל חיים סוליטארי החי לבדו. הוא פעיל בשעות הלילה ונפגש בטבע עם בני המין השני לצורך זיווג בלבד. רוב היום הוא ישן ובשעות הערב יוצא לחיפוש מזון בסביבה.

האוגר חיה קטנטנה, גודל גופו בממוצע כ17 ס”מ בלבד, אל אף אוזניו הקטנות, חוש השמיעה שלו מפותח מאוד וכן חוש הריח. לעומת זאת חוש הראייה לוקה בחסר (מזלו שפעילותו בלילה).

שיני האוגרים, כדרכם של מכרסמים, צומחות כל הזמן, השיניים הטוחנות העליונות מעוטרות בשתי שורות של גבשושיות בטבע אוכל האוגר בעקר זרעים שונים.

בגיל 11 שבועות לערך, מגיע האוגר לבגרות המינית. עונת הייחום בטבע הינה בחורף. משך ההיריון הנו הקצר ביותר במחלקת היונקים-רק 16 יום. האוגרים ממליטים מספר פעמים במהלך השנה, בכל המלטה בין 5 ל-10 גורים.

האוגרים מתרבים בקלות לאורך השנה אם כי בחורף קיימת ירידה מסוימת בפוריות. אורך המחזור הוא כ-4 ימים. הייחום חל בדרך כלל בשעות הערב ומאופיין בהפרשה רירית שקופה מאיבר המין של הנקבה-הקשתת הגב כלפי מטה והבלטת האזור האחורי. קיימים סוגים שונים של אוגרים:האוגר הסורי, אוגר זהב, אוגר סיבירי, אוגר מונגולי ואוגר טיבטי.

האוגר הנו חיית מחמד זולה יחסית. ההוצאה הראשונית הנה על מחיר הכלוב, הטיפול באוגר הנו קל, קחו בחשבון שאין צורך להוריד אותו שלוש פעמים ביום בכדי להתפנות.

מזון
יש להקפיד על מים ומזון טריים כל הזמן. לאוגרים החיים בשבי יש לרכוש מזון מסחרי מיוחד בצורת כופתאות מוכנות המכילות את רוב אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים לקיום. למרות זאת רצוי להעשיר את תזונת האוגר בירקות ופירות-חסה,תפוח, גזר, גרעינים, קרקרים, גבינה ומעט בשר מבושל ואף חרקים קטנים. כל זאת לא יותר מ20% מכמות המזון הכללית ליום. יש לשים לב שהאוגר ניזון קודם כל מהכופתאות ורק אח”כ מהתוספות ןלא להפך.

צריכת המים של אוגר בוגר היא כ15 מ”ל ליממה. כמות זו עשויה לרדת אם האוגר מקבל מזון רטוב כגון ירקות טריים-יש לזכור שזהו בע”ח שבא מאזור מדברי ויבש.

כלוב
קיימים מגוון של כלובים מסחריים בחנויות לחיות מחמד. החנות המועדפת עליי, שם תקבלו המון ידע מקצועי היא- “בית החיות” 08-9420466.

יש להקפיד לרפד את הכלוב בנסורת רכה או דחוסה (עדיף) ואף להניח מתחת לנסורת נייר סופג. יש להחליף את הנסורת אחת לשבוע לפחות. במידה ויש מספר אוגרים יש להחליף בתדירות גבוהה יותר. הכלוב צריך להיות גדול, מרווח, ומצויד במתקני משחק, חובה לשמור על תנאים סביבתיים קבועים של טמפרטורה ולחות. משחקים ניתן לרכוש או לבנות לבד יש לשים לב כי החומרים בהם אתם משתמשים אינם רעילים בכרסום שכן האוגר יכרסם כמעט כל דבר הנקרה בדרכו.

האוגרים מאוד רגישים לקולות חזקים, שינויי ריח, שינויים במצע וקירבה לבעלי חיים אחרים ועדיף להחזיקם בחדר שקט אשר כניסתם של שאר דיירי הבית ההולכים על ארבע כגון חתול או כלב מוגבלת.

הריון והפרדה
בשבי בניגוד לטבע, בהימצא שפע מזון חום ואהבה עונת הייחום מתרחשת כל השנה. יש להקפיד להחזיק את הזכר בנפרד מהנקבה-במידה ולא רוצים מספר עצום של גורים. לאחר ההמלטה הנקבה אינה פורייה כל עוד היא מניקה ולכן אינה יכולה להתעבר בשנית. על מנת להבטיח אורך חיים ארוך אין להרבות בהריונות ובהמלטות, שכן כל המלטה מתישה את גוף הנקבה, ועלולה לגרום למוות בגיל צעיר. בנוסף ההפרדה עדיפה, שכן לאחר ההמלטה, הזכר ואף הנקבה בהרגישה לא בטוחה בנוכחות לפני הריבוי, בהנחה ואנו מחזיקים את האוגרים בנפרד יש תמיד להעביר את הנקבה למטרת זיווג אל כלוב הזכר ולא להיפך.

האוגרת תמליט בין 5-10 צאצאים קטנטנים קרחים ועיוורים. העיניים תפקחנה לאחר 5 ימים והפרווה מתחילה לצמוח בגיל שבוע.

כ-8 ימים לאחר ההמלטה יתחילו הצעירים לאכול מזון מוצק, זאת למרות שגיל הגמילה הוא 3-4 שבועות.
ניתן להתחיל לשחק עם הצאצאים רק לאחר 10 ימים, עת פקחו את עינהם והם עצמאיים יותר. כדאי לשים כמות מספיקה של מזון ומצע מראש לפני ההמלטה כדי להימנע מהפרעות מיותרות.

הנקת אוגרים יתומים בגיל צעיר אינה מצליחה לרוב, כמו גם העברת צאצאים לאמהות מניקות אחרות.

קביעת מין האוגר
נעשית ע”י השוואת המרחק בין פי הטבעת לאיבר המין: המרחק גדול יותר בזכרים. לעיתים ניתן להבחין באשכים אצל הזכרים לעומת הנקבה בה הזנב מחודד יותר.

מקלחת
אסור לרחוץ את האוגר, רחיצה עלולה לפגוע באיכות הפרווה וביופייה, במידה והתלכלך, ניתן לנגב בעדינות עם מגבון לח.

מחלות
בשונה ממכרסמים רבים האוגר כמעט ואינו מעביר שום מחלה לבני אדם. במידה ותנאי האחזקה והטיפול באוגר גרועים, עלולות להופיע באוגר מחלות בעור, בנשימה ובעיניים.

מחלות נוספות שרובן נגרמות מטיפול לקוי כוללות:שברי גפיים, דלקת ריאות, גידולים (לעיתים סרטניים), רעלת הריון, פצעי נשיכה, שלשולים, טפילים, ומחלות חיידקיות כלליות.

סימני מחלה באוגרים הדורשים התייעצות בווטרינר
התקרחויות ודלדול פרווה, אובדן משקל/ השמנה/ נפיחות הבטן, חוסר אכילה, נפיחויות שונות בעור, חולשה ואפטיה, פצעים, הפרשות מהעיניים ומהאף, נשימה מהירה, צליעה, שלשול, וכל סימן לא נורמאלי חיצוני או התנהגותי. תוחלת חייו של האוגר הנה קצרה 2-4 שנים, לעיתים יגיע האוגר לגיל מופלג של 5 שנים.

האוגר הסורי 
סוג זה מוחזק באלפי בתים ברחבי העולם, זהו מכרסם המחמד הנפוץ בעולם ומקורו בסוריה.
למרות היות האוגר הסורי נפוץ מאוד כחיית מחמד, הוא נוטה לנשוך בעט מצוקה, במיוחד אם מפנים כלפיהם אצבע או מפתיעים אותם בתנועות חדות. הנשיכות עלולות להיות עמוקות וכואבות. אך אוגר שגדל כגור שמשחקים ומחזיקים אותו הרבה, ממעיט בנשיכות. הנקבות בדרך כלל יותר תוקפניות מהזכרים ולכן עדיף להחזיק בזכר כחיית מחמד.
זנבו הקצר של האוגר מכוסה פרווה, צבע הפרווה הטבעי של האוגר הסורי בצבע חום דבש.

אז למה כדאי לגדל אוגר?
חיה שקל להשיג, מחירה זול, ומבין המכרסמים הקטנים נחשבת ידידותית ביותר, מראה חיי משפחה, אפשר לשחק איתם, ריבויים קל, וכך גם תזונתם. נדרש כלוב קטן יחסית, ואין בעיה מיוחדת של ריחות ומחלות. מתאים למי שלא מעוניין שתהיה חיה שתסתובב יותר מידי בבית כמו כלב וחתול, גם לא צריך לקחת לטיול בחוץ כמו כלב.