האוגר

האוגר – מכרסם המחמד הנפוץ בעולם

האוגר (mesocricetus) הוא יונק ממשפחת המכרסמים, שמונה למעלה מ-500 מינים, והוא חיית המחמד הקטנה הידידותית והזולה ביותר לגידול בבית. שמו העברי נולד מההרגל הבולט שלו: שני שקי לחיים שבהם הוא אוגר גרעינים שליקט בחוץ ומעביר אותם למחסנים במחילות – כיסים שעשויים לתפוח ולגדול עד מאוד.

בטבע האוגר הוא בעל חיים סוליטארי שחי לבדו, פעיל בשעות הלילה ונפגש עם בני המין השני לצורך זיווג בלבד. רוב שעות היום הוא ישן, ולקראת הערב יוצא לחפש מזון בסביבתו.

נתוני יסוד על האוגר במבט מהיר

חושים ומבנה גוף

האוגר הוא חיה קטנטנה – גוף באורך ממוצע של כ-17 ס"מ בלבד. למרות אוזניו הקטנות, חוש השמיעה שלו מפותח מאוד, וכך גם חוש הריח. חוש הראייה, לעומת זאת, לוקה בחסר – מזלו שהוא פעיל דווקא בלילה.

כדרכם של מכרסמים, שיני האוגר צומחות ללא הפסקה. השיניים הטוחנות העליונות מעוטרות בשתי שורות של גבשושיות, ובטבע הוא ניזון בעיקר מזרעים שונים.

סוגי אוגרים

קיימים כמה סוגים של אוגרים שנפוצים בגידול ביתי ובטבע: האוגר הסורי, אוגר זהב, אוגר סיבירי, אוגר מונגולי ואוגר טיבטי.

האוגר הסורי

האוגר הסורי מוחזק באלפי בתים ברחבי העולם והוא מכרסם המחמד הנפוץ ביותר – מקורו, כשמו, בסוריה. זנבו קצר ומכוסה פרווה, וצבע הפרווה הטבעי שלו הוא חום דבש.

למרות הפופולריות שלו, האוגר הסורי נוטה לנשוך ברגעי מצוקה – בייחוד כשמפנים לעברו אצבע או מפתיעים אותו בתנועות חדות. הנשיכות עלולות להיות עמוקות וכואבות. אוגר שגדל מגיל גור בקרב בני אדם, שמשחקים איתו ומחזיקים אותו הרבה, ממעיט בנשיכות. הנקבות תוקפניות בדרך כלל יותר מהזכרים, ולכן זכר עדיף כחיית מחמד.

מזון ותזונה נכונה לאוגר

הכלל הראשון פשוט: מים ומזון טריים זמינים כל הזמן. לאוגרים בשבי יש לרכוש מזון מסחרי ייעודי בצורת כופתאות מוכנות, שמכילות את רוב אבות המזון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים לקיום.

מעבר לכופתאות כדאי להעשיר את התזונה בירקות ופירות – חסה, תפוח, גזר, גרעינים, קרקרים, גבינה, מעט בשר מבושל ואפילו חרקים קטנים. חשוב: התוספות לא יעלו על 20% מכמות המזון היומית, ויש לוודא שהאוגר אוכל קודם כל את הכופתאות ורק אחר כך את התוספות – ולא להפך.

צריכת המים של אוגר בוגר עומדת על כ-15 מ"ל ליממה. הכמות עשויה לרדת כשהאוגר מקבל מזון רטוב כמו ירקות טריים – כדאי לזכור שמדובר בבעל חיים שמוצאו באזור מדברי ויבש.

כלוב ותנאי מחיה

בחנויות לחיות מחמד תמצאו מגוון רחב של כלובים מסחריים. החנות המועדפת עליי, שבה תקבלו המון ידע מקצועי, היא "בית החיות" – 08-9420466.

את הכלוב יש לרפד בנסורת רכה או דחוסה (דחוסה עדיפה), ומתחת לנסורת כדאי להניח נייר סופג. מחליפים את הנסורת אחת לשבוע לפחות – ובתדירות גבוהה יותר כשמחזיקים כמה אוגרים יחד.

הכלוב צריך להיות גדול ומרווח ומצויד במתקני משחק, ויש לשמור על תנאים סביבתיים קבועים של טמפרטורה ולחות. משחקים אפשר לרכוש או לבנות לבד – רק שימו לב שהחומרים שבהם אתם משתמשים אינם רעילים בכרסום, שכן האוגר יכרסם כמעט כל דבר שנקרה בדרכו.

האוגרים רגישים מאוד לקולות חזקים, לשינויי ריח, לשינויים במצע ולקרבה לבעלי חיים אחרים. עדיף להחזיק אותם בחדר שקט, שאליו כניסתם של שאר דיירי הבית ההולכים על ארבע – חתול או כלב – מוגבלת.

מקלחת וטיפוח

אין לרחוץ את האוגר. רחיצה עלולה לפגוע באיכות הפרווה וביופייה. אם האוגר התלכלך, נגבו אותו בעדינות במגבון לח.

ריבוי, היריון והפרדה

האוגרים מתרבים בקלות לאורך כל השנה, אם כי בחורף יש ירידה מסוימת בפוריות. אורך המחזור הוא כ-4 ימים, הייחום חל בדרך כלל בשעות הערב, ומאופיין בהפרשה רירית שקופה מאיבר המין של הנקבה, בהקשתת הגב כלפי מטה ובהבלטת האזור האחורי. בגיל 11 שבועות לערך מגיע האוגר לבגרות מינית. בטבע עונת הייחום היא בחורף, אך בשבי – בהימצא שפע מזון, חום ואהבה – הייחום מתרחש כל השנה.

אם אינכם מעוניינים במספר עצום של גורים, הקפידו להחזיק את הזכר בנפרד מהנקבה. לאחר ההמלטה הנקבה אינה פורייה כל עוד היא מניקה ולכן אינה יכולה להתעבר בשנית. כדי להבטיח לה אורך חיים ארוך אין להרבות בהריונות ובהמלטות – כל המלטה מתישה את גוף הנקבה ועלולה לגרום למוות בגיל צעיר. כשמחזיקים את האוגרים בנפרד, יש תמיד להעביר את הנקבה למטרת זיווג אל כלוב הזכר, ולא להפך.

משך ההיריון הוא 16 יום בלבד – הקצר ביותר במחלקת היונקים – והאוגרת תמליט 5 עד 10 צאצאים קטנטנים, קרחים ועיוורים. העיניים תיפקחנה לאחר 5 ימים, והפרווה מתחילה לצמוח בגיל שבוע.

כ-8 ימים לאחר ההמלטה יתחילו הצעירים לאכול מזון מוצק, אף שגיל הגמילה הוא 3-4 שבועות. לשחק עם הצאצאים אפשר רק לאחר 10 ימים, כשעיניהם כבר פקוחות והם עצמאיים יותר. כדאי להניח כמות מספקת של מזון ומצע עוד לפני ההמלטה, כדי להימנע מהפרעות מיותרות.

שימו לב: הנקת אוגרים יתומים בגיל צעיר אינה מצליחה לרוב, וכך גם העברת צאצאים לאמהות מניקות אחרות.

קביעת מין האוגר

קביעת המין נעשית באמצעות השוואת המרחק בין פי הטבעת לאיבר המין – המרחק גדול יותר בזכרים. לעיתים אפשר להבחין באשכים אצל הזכרים, ואילו אצל הנקבה הזנב מחודד יותר.

מחלות אוגרים וסימני אזהרה

בשונה ממכרסמים רבים, האוגר כמעט אינו מעביר מחלות לבני אדם. עם זאת, תנאי אחזקה וטיפול גרועים עלולים לגרום לו מחלות בעור, בנשימה ובעיניים.

מחלות נוספות, שרובן נגרמות מטיפול לקוי, כוללות: שברי גפיים, דלקת ריאות, גידולים (לעיתים סרטניים), רעלת היריון, פצעי נשיכה, שלשולים, טפילים ומחלות חיידקיות כלליות.

מתי לפנות לווטרינר

אלה סימני המחלה באוגרים שמחייבים התייעצות עם וטרינר:

• התקרחויות ודלדול פרווה
• אובדן משקל, השמנה או נפיחות בבטן
• חוסר אכילה
• נפיחויות שונות בעור ופצעים
• חולשה ואפטיה
• הפרשות מהעיניים ומהאף
• נשימה מהירה
• צליעה ושלשול
• כל סימן חיצוני או התנהגותי שאינו נורמלי

תוחלת חייו של האוגר קצרה – 2 עד 4 שנים, ולעיתים יגיע לגיל המופלג של 5 שנים. בגלל תוחלת החיים הקצרה, כל עיכוב באבחון משמעותי, ולכן כדאי להגיע לבדיקה וטרינרית כבר בסימן הראשון.

אז למה כדאי לגדל אוגר?

האוגר הוא חיית מחמד זולה יחסית: ההוצאה הראשונית העיקרית היא מחיר הכלוב, והטיפול בו קל – קחו בחשבון שאין צורך להוריד אותו שלוש פעמים ביום כדי שיתפנה. מבין המכרסמים הקטנים הוא נחשב לידידותי ביותר, קל להשיג אותו ומחירו זול.

• מראה חיי משפחה, ואפשר לשחק איתו
• ריבוי קל וגם תזונה פשוטה
• נדרש כלוב קטן יחסית
• אין בעיה מיוחדת של ריחות ומחלות
• אין צורך לקחת אותו לטיול בחוץ כמו כלב

הוא מתאים במיוחד למי שלא מעוניין בחיה שמסתובבת יותר מדי בבית, כמו כלב או חתול.

טיפול וטרינרי באוגרים ב-Vet4Pet

אוגר חולה לא תמיד מראה סימנים בולטים, ובגלל גודלו הקטן מצבו עלול להידרדר במהירות. במרפאה שלנו בראשון לציון אנחנו מטפלים בחיות אקזוטיות ובמכרסמים – כולל אוגרים.

שמתם לב לאחד מסימני האזהרה שלמעלה? אל תחכו. התקשרו אלינו לתיאום בדיקה בטלפון 03-9665615 או שלחו הודעה בוואטסאפ, ונקבע לאוגר שלכם בדיקה בהקדם.