שאלות ותשובות

שלום לד”ר אפי

ביום שבת בלילה, נסעתי עם הורי על כביש חיפה, וביציאה של שכונת דורה ראינו פתאום ראינו על הכביש גור של חתולים קטן מנסה לחצות את הכביש. אבא שלי עצר מיד את המכונית בצד, ואני רצתי ותפסתי את הגור. נראה לי שהוא כבן שבועיים, לא יותר. הוא כמובן נשף, ונשך וניסה בכול כוחו להימלט, אבל הבאתי אותו בסוף למכונית.  בבית נתנו לו לשתות ולאכול, אבל גם כאשר הוא נרגע, אכל ושתה, ואפילו גרגר, הוא רעד בכול הגוף. גם למחרת בבוקר הוא המשיך לרעוד, גם כאשר החזקתי אותו על הידיים. האם נראה לך שזה מהפחד, או שאולי יש לו בעיה?
הודיה הרמלין, קדימה.

תשובה: היי הודיה,
כל הכבוד על היוזמה ולקיחת האחריות לגורלו של החמוד אלמלא הייתם אוספים אותו ודאי היה מוצא את מותו…
ראשית אם הוא אוכל ושותה זה סימן מצוין! חתולים חולים לרוב מתבודדים ולא אוכלים או שותים. ייתכן שהוא עדיין חושש מהסביבה החדשה ומההורים המאמצים החדשים אבל רעידות בחום יולי אוגוסט הן ודאי לא מקור ולכן מומלץ לקחתו לבדיקה אצל וטרינר ובכל מקרה מומלץ בהנחה שיישאר אצלכם לתת לו טיפול מונע נגד תולעים וטיפול נגד פרעושים שלוודאי הביא עימו מהגונגל העירוני בו נולד. כך שהווטרינר כבר יוכל לתת לו את הטיפולים המונעים ולומר לכם לגבי הרעידות הללו בהנחה שלא ייפסקו.

שלום לד”ר אפי 
קוראים לי גידי, ואני גר ברמת השרון. יש לי כלב טרייר. בכול חודש אני רוחץ אותו, וכשאני מסיים, כאילו כדי להראות לי מי יקבע אם הוא יריח טוב או לא, הוא מיד רץ, ומתפלש בנבלה, בצואה או בכול דבר ריחני אחר. מה? הוא משוגע? הוא לא מבין שהריח של המפו הרבה יותר טוב? הרי בכול פעם שהוא מתפלש בריחות רעים, אני לא נותן לו אהבה, ומתרחק ממנו, וצועק עליו, אז אחרי כמה שנים הוא כבר היה צריך ללמוד שזה חלק מהחיים עם בני אדם, לא? מה לעשות כדי שיפסיק?
גידי יוספזון, רמת השרון

תשובה: שלום גידי
אני מבין את עגמת הנפש לאחר כל ההשקעה שלך לרחוץ את הכלבלב המסרב להיות ,נקי, כפי שאנו מבינים מהוא נקי. האינטרס הקדום הטבוע בגנים של הכלב הוא להריח כמו הסביבה שלו. כך לא מזהים אותו וקשה לאויב או טורף להרגיש בנוכחותו ולאו דווקא להריח משמפו ולכן בשאתה שוטף אותו אתה בעצם מסיר ממנו את ריחו הטבעי המגן עליו כביכול והוא בעצם דווקא אז מרגיש  לא נוח ומנסה “להתנקות” מהריחות החדשים על ידי התפלשות בבוץ וכדומה. הייתי מציע להוריד את תדירות הרחצות לפעמיים שלוש שבנה. כלב גם כך לא מזיע ובדרך כלל לא מתלכלך ולכן ניתן לשטפו רק כמה פעמים בשנה וגם אז נסה סבון לתינוקות ללא ריח בכלל שיכול לעזור לו לא להרגיש את ריח השמפו ממנו הוא מנסה להיפטר כל הזמן.

שלום לד”ר אפי
אני רוצה לספר לך על דבר מצחיק שהכלבים שלי עושים. לכול אחד יש דלי מים משלו, וגם צלחת אוכל משלו. אבל מה שקורה הוא שכל הזמן הם משתינים זה לזה על דלי המים, וגם על צלחת האוכל. אני מבין שהם מסמנים כול אחד את הצלחת שלו, אבל למה הם משתינים על הצלחת של האחר?

תשובה
בדיוק מאותה סיבה שציינת. מתן השתן מהווה סימון טרטוריה וגבול מחייה אצל הכלביים ומה שהם עושים בעצם זה לומר אחד לשני “שלי הוא” זו צלחתי וגם זו צלחתי. מה לעשות שתוך כדי זה הם מלכלכים אחד לשני את מי השתייה שלהם. בכלל לשתן יש תפקיד מאוד חשוב בעולם החי החל מסימון טריטוריה ריחני וכלה בצינון הגוף אצל גופי סנאי למשל המשתינים על עצמם בכדי לצנן את גופם בימי הקיץ החמים ותמיד מריחים מפיפי. הם לא מסמנים את צלחתם כי ידוע לכל צלחתו של מי שייכת למי אבל הם רוצים גם את צלחתו של האחר ולכן מסמנים אותה. זה לא כל כך מוזר כמו שזה נשמע. גם אנו בני האדם לרוב איננו מסתפקים במה שיש לנו ורוצים עוד ועוד…אנחנו גם לעיתים נוקטים בדרכים יותר אגרסביות מלסמן על ידי מתן שתן כגון מלחמות וכדומה…

שלום ד”ר אפי
מאחר שאתה וטרינר של גן חיות, אתה בטח תדע את התשובה. בשבת שעברה הייתי במושב אצל חברה שלי, בדיוק כשהברווזה שלה הטילה ביצה. היא אמרה לי שמאחר שבחצר מסתובבים ברווזים וברווזות, סביר להניח שהביצה הזאת מופרה, והיא אמרה לי (בצחוק כמובן) שאם אני אדגור עליה יצא ממנה אפרוח. נגיד שהייתי רוצה שבאמת יצא לי אפרוח, מה אני צריכה לעשות בשביל זה (ואני מניחה שאתה לא תציע לי לדגור עליה…).
לימור עדני, חולון.

תשובה: היי לימור
מאחר ויש גם זכרים ונקבות בחצר אז סביר להניח שהביצה ואלו שיוטלו אחריה אכן מופרות ואם אמא ברווזה תדגור עליהן אכן יצאו ברווזונים חמודים.
את לא יכולה לדגור על הביצה כיוון שבשביל התפתחותה צריך חום של 38 מעלות וחום גופנו הרי קצת פחות.
אבל אם אין את אמא ברווזה שתדגור והביצה מופרית ועדיין רוצים שתתפתח, אז ניתן להדגיר אותה במדגרה המדמה את אמא ברוזה. במדגרה חום ולחות מתאימים להתפתחות הביצה וגם צריך להפוך את הביצה כמה פעמים ביום להתפתחות תקינה של העובר וכך אחרי 21 יום יבקע לו ברווזון קטן וחמוד.

שלום לד”ר אפי
לפני כמה חוברות ראיתי שכתבת למישהי ששאלה – באיזה גיל גורים של חתולים כבר לא צריכים את האימא שלהם, ואפשר למסור אותם. נדמה לי שענית שלאחר שהם אוכלים לבד. אני רוצה לספר לך שיש לי חתול שמבוגר ממני בחמש שנים, וכל הזמן הוא תופס את היד שלי, ויונק ממנה. זה לא אומר שהוציאו אותו מאימא שלו כשהוא עדיין היה צריך אותה, ובעצם חתולים, כלבים וכל בעלי החיים צריכים את אימא שלהם לידם לפחות עד שהם בוגרים?
לידיה מוסקוביץ. ערד

תשובה: היי לידיה
הגיל המינימאלי בו ניתן להוציא חתול או כלבלב מאמא הוא באמת הגיל בו הם מתחילים לאכול לבד כ 6 שבועות עד חודשיים לערך ואז הם גם מפסיקים לינוק והופכים די עצמאיים ולרוב אמא גם פחות משגיחה עליהם. בטבע הם כמובן נשארים יותר עם אמא המלמדת אותם גם כיצד לצוד ולשרוד אבל אצלנו בבית הם הרי מחליפים את אמא בנו בני האדם המגנים עליהם ומספקים להם כל צורכם. באמת ייתכן כי החתול שלך הוצא מאמא בעודי יונק ולכן יש לו חסך המתבטא בכך שהוא עושה מה שעושה. אגב חתולים גם שהוצאו מאמא בגיל יותר מבוגר לעיתים עושים זאת וזו התנהגות חתולית ידועה.

שלום לד”ר אפי
קיבלתי מחברה איגואנה. לאחר שהיא קיבלה אותה במתנה ליומולדת, אבל אימא שלה אמרה שאין להם מקום בבית ל”עוד חאייס”. גם הבית שלי לא גדול במיוחד, וגם אימא שלי לא מסכימה שאני אגדל אותה בבית. אבל לנו יש חצר קטנה. זה יהיה בסדר אם אני אקים לה מלונה קטנה, אענוד לה רצועה על הצוואר, ואתן לה לחיות בחצר, כמו הכלב שלי? הרי שניהם חיות מחמד, נכון?
סילביה ארזי, דימונה

תשובה: הי סילביה
לצערי לא ניתן  לגדל איגואנה בחצר…ניתן אבל צריך להיערך לזה. עכשיו קיץ וחם אבל מתחילת ספטמבר הלילות מתקררים והאיגואנה היא זוחל בעל דם קר הזקוק בימות הקור ובלילות לחימום ממקור חיצוני בשביל להתקיים ולכן ניתן אבל רק בתנאי שבונים לה מתחם מוגן מרוחות וקור ומתקינים בתוכו מקור חום כגון נורה. בכלוב צריך גם אמבטיית מים, וענפים לטיפוס מתחת למנורת החימום כך שהאיגואנה יכולה לבחור היכן להיות במקום קר או חם-על פי עונת השנה וטמפרטורת הסביבה.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: