דמודקס

דמודקוזיס היא מחלת עור הנגרמת על ידי טפיל המכונה אקרית (זהו אינו חיידק או וירוס). הטפיל הוא שוכן טבעי של עור הכלב, וכמותו מווסתת על ידי מערכת החיסון של הכלב. 

בכלבים בריאים כמותו של הטפיל מזערית והוא אינו גורם לנזק. בכלבים אשר מערכת החיסון שלהם אינה מתפקדת באופן אופטימאלי, כמו גורים, זקנים או חולים, יכול הטפיל להתרבות ללא הפרעה. בנוסף, ישנם גזעי כלבים שרגישים יותר לטפיל, ביניהם דוברמן, שאר פיי, פאג, דוג דה בורדו ובולדוג אנגלי.   

סימנים קליניים
הטפיל מתחפר בתוך זקיקי השיער של הכלב וגורם להתקרחות. ברוב המקרים מופיעות קרחות קטנות במקומות ספורים על גוף הכלב ללא גרד וללא בעיות עור נוספות. הקרחות יכולות להופיע בכל מקום בגוף, אולם מראה נפוץ הוא קרחות מסביב לעיניים ולאף (מראה “משקפיים”). מופע פחות נפוץ של דמודקוזיס כולל קרחות, אדמומיות וגלדים מפושטים, המופיעים במקומות רבים בגוף ויכולים להיות מלווים בדלקת עור משנית, גרד והגדלת קשרי לימפה.

אבחון
האבחון נעשה על ידי גירוד עמוק (עד לדימום) של העור באזור הקרחות באמצעות סקלפל (סכין קטנה) והתבוננות במיקרוסקופ לחיפוש הטפיל. לעיתים לא ניתן למצוא את הטפילים במיקרוסקופ, אך קיימים סימנים קליניים המחשידים לקיום הטפיל. במקרה זה האבחון יתבסס על תגובה חיובית לטיפול.

טיפול
הטיפול בדמודקס כולל תרופות ממשפחת האיברמקטינים, הניתנות בזריקות או כסירופ לפה. הטיפול ניתן לזמן ארוך יחסית (שבועיים – 3 שבועות), שלאחריו יש לבצע בדיקת מיקרוסקופ חוזרת. יש להמשיך בטיפול כל עוד נראים טפילי דמודקס בבדיקה. 

כלבים מגזעים הרגישים לתרופה (בורדר קולי, רועה אוסטרלי ודומיהם) מטופלים באמצעות אמפולות או כדורים, המכילים חומר דומה אליו אין לכלבים אלו רגישות. 

מניעה
מכיוון שטפיל הדמודקס חי באופן טבעי על עור הכלב, אין דרך למנוע את קיומו. הקפדה על טיפול מונע סדיר נגד תולעת הפארק יכולה לעזור למניעה של התפרצות המחלה בכלבים בוגרים, משום שמדובר באותו חומר פעיל.

כלבים מגזעים רגישים וכלבים הסובלים מדמודקוזיס כרוני מומלץ לעקר ולסרס כדי לא להעביר את הרגישות לדורות הבאים. כמו כן, בתקופת הייחום של הכלבה ישנה ירידה בתפקוד המערכת החיסונית וחשש להתפרצות של הדמודקס. עיקור מונע תופעה זו ובכך יכול לתרום למיגור חזרתיות המחלה.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: