Categories
Uncategorized

תולעים בכלבים וחתולים

נובמבר 2019

ישנם שני סוגי תולעים הפוגעים בכלבים וחתולים:
תולעים עגולות (ascarids)
טפילי המעיים השכיחים ביותר בכלבים וחתולים.

בעלי החיים נדבקים בתולעים ע”י בליעת ביצי תולעים או זחלים (תולעים לא בוגרות) הנמצאים באדמה או בצואה או ע”י אכילת פגרים נגועים של מכרסמים, ציפורים או חרקים. הזחל ש נבלע נע בתוך הגוף למעיים, שם הוא מתפתח לתולעת בוגרת. התולעת הנקבה מטילה שם את ביציה, המופרשות ביחד עם הצואה ומתפתחות לזחלים המסוגלים להדביק חיה אחרת. גורי כלבים וחתולים נדבקים בתולעים דרך האם כשהם עדיין ברחם.

אבחנה מדויקת נעשית ע”י זיהוי הביצים במיקרוסקופ מדגימת צואה.

בני אדם עלולים להידבק בזחלים של התולעים העגולות (תולעים לא בוגרות), אך דבר זה אינו שכיח, במיוחד אם שומרים על היגיינה. כיוון שבכדי להידבק יש צורך לבוא במגע ישיר עם צואה או אדמה מזוהמת. חשוב ללמד ילדים לשמור על ניקיון כשהם משחקים עם חיות, במיוחד גורים של כלבים וחתולים. הדרך הטובה ביותר להימנע מהידבקות בתולעים היא לדאוג לכך שהחיה תהיה נקייה מתולעים, וזאת ע”י טיפול תקופתי.

נקודות חשובות בטיפול:
1. הכרחי לשמור על ניקיון. יש לסלק את הצואה מיד מאזור בו מוחזקת החיה.
2. אפשר להידבק בתולעים גם מביצים שנשארו באדמה במשך שנים רבות. לכן אדמה מזוהמת עלולה להפוך למקור הדבקה חוזרת בתולעים. דבר זה במיוחד נכון לגבי מכלאות או מקומות שהכלב קשור אליהם בחבל.

דרכי הטיפול במקומות כאלה הם:
יש להפוך את האדמה על לעומק של 15-30 ס”מ לאחר שהחיה נפתרה מהתולעים. החלפת שבילי עפר בשבילי בטון, דבר שהוא כנראה השיטה היעילה ביותר לטיפול בבעיה. 
סילוק הצואה מידי יום.
העברת החיה למקום חדש בלתי מזוהם.
תולעים שטוחות

תולעים שטוחות (tapeworms) הן טפילים הנמצאים במעיים של חתולים וכלבים. הן מורכבות מראש ומגוף ארוך ושטוח הבנוי מקטעים. הקטעים מופרשים בצואת החיה, כשהראש נשאר מחובר לדופן המעי, שם הוא מייצר קטעים חדשים.

הידבקות בתולעים שטוחות לא בהכרח מתבטאת בסימני מחלה של החיה. לעיתים היא גורמת לקלקול קיבה, לתיאבון ירוד, לשינויים בעור ובפרווה, לאיבוד משקל ולכאבי בטן עמומים.

הידבקות בתולעים שטוחות מאובחנת ע”י מציאת קטעים מהתולעים בצואת החיה, במקום בו היא רובצת או על השיער מסביב לפי הטבעת. לא תמיד ניתן לראות את ביצי התולעים בבדיקה מקרוסקופית של הצואה. עם יציאת קטעי התולעת החוצה, צבעם צהבהב-לבן ואורכם כ-6 מ”מ והם מסוגלים להתכווץ ולהימתח. כשהם מתייבשים, הקטעים דומים לזרעי מלפפון או גרגרי אורז.

תולעים שטוחות אינן עוברות ישירות מחיה לחיה, אלא זקוקות ל”מתווך” שבו הן מתפתחות. המתווכים הנפוצים הם פרעושים וחיות קטנות כמו עכברים, חולדות, סנאים וארנבות. דגים הם מתווכים לסוג אחד של תולעים שטוחות.

נקודות חשובות בטיפול
1.הטיפול ישמיד את התולעים שכבר נמצאות בתוך החיה. ההידבקות מחדש נמנעת ע”י מניעת או הגבלת המגע עם המתווכים, אסור להרשות לחיה לאכול מכרסמים קטנים ו/או דגים לא מבושלים.
2. טיפול בתולעים:יש להשתמש בטיפול בכדורים או זריקות למניעת וחיסול הנגע.
3. יש לטפל בנגיעות בפרעושים ע”י ריסוס הגינה והחצר, וטיפול מונע בבעלי החיים ע”י שימוש בטיפות למניעת פרזיטים אלו.

יש להודיע לרופא אם מופיעים הסימנים הבאים:
החיה מקיאה או משלשלת
נמצאים קטעי תולעים גם לאחר הטיפול
החיה ממשיכה לרדת במשקל

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

ידידו הטוב של הרופא

נובמבר 2019

כל מי שמגדל חיית מחמד יודע כי היא מביאה לבית המון אושר, רגעי הנאה ומשחק ומלמדת לקיחת אחריות ודאגה לאחר. אך האם ידעתם כי בעלי החיים תורמים גם לשיפור בריאות המשפחה?

אלרגיות
בניגוד למחשבה הנפוצה אצל אנשים רבים, לפיה חשיפה לפרווה, שיער או נוצות מעלה את הסיכון להתפתחות אלרגיות אצל ילדים, הוכח שדווקא בקרב ילדים הגדלים עם בעלי חיים היו פחות מקרים של אלרגיות ואסטמה מילדים שגדלו בבית ללא בעל חיים. 

בבית שבו נמצא כלב או חתול יש סיכוי ל-1 מתוך 5 ילדים להיות אלרגי, לעומת סיכוי גדול יותר של 1 מ-3 ילדים הגדלים בבית ללא חיית מחמד.

חרדות
אנשים שיש להם חיית מחמד סובלים הרבה פחות מדיכאון וחרדות. ליטוף או משחק עם בעל חיים משחרר לגוף חומרים כמו סרטונין ודופמין, האחראים לתחושות רוגע והנאה. 

ילדים הגדלים בבית עם חיית מחמד בטוחים יותר בעצמם, ובעלי דימוי והערכה עצמית גבוהים בהשוואה לילדים שגדלים ללא בעל חיים. בנוסף דיווחו בעלי חיות מחמד על עליה בזמן הבילוי המשפחתי המשותף ושיפור מצב הרוח הכללי של המשפחה בהשוואה למשפחות ללא חיות מחמד.

השמנה
ידוע כי כלבים בעיקר תורמים לירידה במשקל ושמירה על משקל תקין, בכך שהם “מכריחים” את בעליהם להוציא אותם לטיולים יומיומיים. הטיול מאפשר התמדה בפעילות גופנית קבועה ובכך תורם לשמירה על אורח חיים בריא.

לחץ דם ומחלות לב
מחקרים מראים כי ליטוף בעל חיים מביא להורדת לחץ הדם וקצב הלב של האדם הנבחן. אנשים המגדלים בעלי חיים סובלים פחות ממחלות לב ויתר לחץ דם בהשוואה לאנשים ללא בעלי חיים. אנשים שעברו התקף לב ויש להם חיית מחמד מאריכים חיים יותר מאלו שעברו התקף לב ולא מגדלים חיית מחמד.

מחקר שנערך בקרב עובדים בעבודה מלחיצה הסובלים מיתר לחץ דם הראו ירידה בלחץ הדם בקרב עובדים שאימצו כלב או חתול לעומת חבריהם.

מחקר שנערך על ילדים גילה שלחץ הדם שלהם היה נמוך יותר כאשר היו בחברת כלבם מאשר בלעדיו.

קשישים
מחקרים הראו כי אנשים מבוגרים המגדלים בעלי חיים הם עצמאיים יותר, פעילים יותר ושמחים יותר. בעל החיים מקנה לקשיש חברה, אהבה ללא תנאי ושמירה על תחושת האחריות והנחיצות. הדאגה לבעל החיים לאוכל, ניקיון, טיולים וטיפול וטרינרי מסייעת לשמור ולשפר את רמת הפעילות הגופנית והמנטאלית של הקשיש. 

קשישים אשר גידלו בביתם חיית מחמד סבלו פחות ממחלות קשות ונזקקו לפחות ביקורים אצל רופאים ובתי חולים ביחס לקשישים ללא חיית מחמד.

הוכח כי גם אם לקשיש אין יכולת תפקוד המאפשרת לגדל את בעל החיים בביתו, מפגש עם חיית המחמד של הילדים או הנכדים, חוגים של בעלי חיים בבתי אבות או אפילו צפייה בדגים באקווריום מעוררים הפרשת סרטונין ותחושות רוגע והנאה, וכמו כן מובילים לירידה בלחץ הדם.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

חיסונים וחשיבותם

נובמבר 2019

הרפואה הוטרינרית הינה בבסיסה רפואה מניעתית. השאיפה היא לתת חיסונים וטיפולים מונעים על בסיס תקופתי לבעל החיים הבריא, על מנת למנוע הדבקה במחלות אשר יובילו לפגיעה (לעיתים בלתי הפיכה) בבעל החיים, טיפול ואשפוז ממושכים ועלויות טיפול גבוהות. 

חיסוני הבסיס (כלבת, משושה ומרובע) ניתנים על בסיס שנתי, וכמו כן קיימים חיסונים נוספים אשר ניתנים בעת הצורך, על פי המלצת הווטרינר.

כלבת
וירוס הכלבת הוא וירוס קטלני המסוגל להדביק את כל היונקים בעלי דם חם, ובכללם האדם. הוירוס מועבר בנשיכה. מרגע התחלת הסימנים הקליניים לא קיימת אפשרות טיפול ובעל החיים ימות. מכיוון שמחלת הכלבת נפוצה בישראל, חיסון הכלבת הינו חיסון חובה על פי החוק לכל כלב מגיל חצי שנה, בצמוד לחידוש הרישיון השנתי להחזקת כלב. החיסון מומלץ גם לחתולים, ובעיקר חתולים המבלים זמן מחוץ לבית, אך עבורם זהו חיסון רשות.

חיסוני כלבים

משושה
תרכיב המהווה חיסון נגד שש מחלות קשות, הנפוצות בעיקר בגורי כלבים, אך יכולות להופיע גם בכלבים בוגרים:
פרבו: המחלה הנפוצה ביותר בקרב המחלות אשר נגדן מחסנים. וירוס הפרבו פוגע בעיקר במערכת העיכול והדבקה בו מתבטאת בשלשול דמי, הקאות, חום, חוסר רצון לאכול וחולשה. המוות נגרם כתוצאה מאובדן נוזלים ומלחים בשלשול ובהקאות. כמחצית מהכלבים יחלימו בעזרת טיפול תומך וכמחצית ימותו.
דלקת כבד נגפית: מועברת על ידי וירוס הפוגע בעיקר בכבד. מתבטא בצהבת, שלשול, חום, חוסר תאבון וחולשה. לעיתים גורם לבצקת קרנית ומופע של “עין כחולה”.
כלבלבת (דיסטמפר): וירוס הפוגע במערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת העצבים. המחלה מתבטאת בשלשול, קשיי נשימה, חולשה, רעד שרירים ובעיות עצביות. כלבלבת הינה מחלה חשוכת מרפא. 
עכברת (לפטוספירה): חיידק המועבר דרך השתן. חשיבותו הגדולה בחיסון היא העובדה שהוא זאונוטי, כלומר יכול להדביק גם בני אדם. החיידק פוגע בעיקר בכבד ובכליה. בתרכיב מחסנים כנגד שני סוגים שונים של החיידק.
פארא-אינפולאנזה: וירוס שפעת של כלבים, גורם בעיקר לבעיות נשימה.

שעלת מכלאות
מחלה נפוצה המתבטאת בעיקר בשיעול טורדני.
התרכיב מהווה חיסון נגד החיידק בורדטלה ברונכיספטיקה, שהוא החיידק הנפוץ הגורם למחלה. החיסון ניתן בטפטוף לתוך האף. חיסון זה אינו חיסון חובה, אך הוא מומלץ במקרים בהם הבעלים יודע כי הכלב עתיד להיפגש עם כלבים אחרים (למשל, לפני כניסה לפנסיון או נסיעה לתערוכה). את החיסון יש לבצע כ-14-10 ימים לפני המפגש, משום שלמערכת החיסון נדרש זמן על מנת לבנות הגנה חיסונית יעילה.

חיסוני חתולים

מרובע
תרכיב המהווה חיסון כנגד ארבע מחלות חתולים נפוצות:
חתלתלת (פנלויקופניה): וירוס הדומה לוירוס הפרבו בכלבים. גם כאן המחלה מתבטאת בשלשול, הקאות, חולשה ואף מוות.
קליצי: וירוס הגורם למחלת נשימה ומאופיין גם בהתפתחות כיבים בחלל הפה ועל הלשון, הגורמים לקושי באכילה ובשתייה. 
רינוטרכיאיטיס (וירוס הרפס): וירוס הגורם בעיקר לדלקות במערכת הנשימה, המתבטאות בעיטושים, חום והפרשות, ולדלקות עיניים.
כלמידופילה פליס: חיידק הגורם בעיקר לדלקות עיניים בגורים צעירים, לעיתים בשילוב עם זיהומי מערכת הנשימה.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

בריאות הפה של חיות המחמד

נובמבר 2019

ניקיון השיניים ובריאות הפה הם מהחשובים שבבריאות כלבים וחתולים.
כלבים וחתולים נולדים ללא שיניים. שיני החלב מתחילות לבקוע סביב גיל 3-4 שבועות. עד גיל חצי שנה מוחלפות שיני החלב בשיניים קבועות. לכלבים בוגרים 42 שיניים, ולחתולים בוגרים 30 שיניים.

כלבים
שיניהם של הכלבים, למרות שלעיתים נראות אימתניות, הן הרבה יותר חלשות משל בני האדם. לסתות הכלבים חזקות פי 5 משלנו, אולם העובי הממוצע של אמייל שן הכלב הוא רק כשליש מזה של בני האדם. משמע ששיני האדם חזקות הרבה יותר משיני הכלבים, ולכן מחזיקות בפה הרבה יותר שנים. רוקם של הכלבים בסיסי מאוד ותכולת הסידן בו גבוהה, לכן הם נוטים לפתח אבן שן רבה, במיוחד בגזעים הקטנים. אבן השן מורכבת מחלבוני הרוק וחיידקים המצטברים על השיניים, ויכולים להוביל להיווצרות דלקות חניכיים, פגיעה בחיבור בין השן ללסת והתרופפות ונפילת שיניים. בנוסף, החיידקים הנמצאים על רובד השן יכולים לחדור אל מחזור הדם, להתפשט לאיברים שונים, בעיקר ללב ולכליות, ולגרום למחלות סיסטמיות קשות.

חתולים
מחלת הפה הנפוצה ביותר בחתולים היא דלקת של חלל הפה והחניכיים ((stomatitis – gingivitis, אשר הסיבה לה עדיין אינה ידועה, אך היא נובעת מתקיפה מוגזמת של מערכת החיסון של החתול את רקמות חלל הפה. הטיפול במחלה כולל זריקות סטרואידים תקופתיות במקרים הקלים ועקירות שיניים במקרים היותר מסובכים, אשר לא מגיבים לטיפול הרפואי. טיפול זה אמנם נשמע קיצוני, אולם החתולים אינם זקוקים לשיניהם כדי לאכול ואיכות חייהם רק תשתפר ללא הכאב המלווה את התהליך הדלקתי.

שמירה על בריאות הפה
סימנים המחשידים לבעיות פה ושיניים אצל בעלי חיים כוללים ריח רע מהפה, קשיי אכילה (אשר יכולים להתבטא בנפילה של מזון מהפה, חוסר רצון לאכול או יבבות בעת האכילה), ריור יתר, דימום מהחניכיים, שפשוף הפנים באזור הפה והלחיים ואף תוקפנות פתאומית. חשוב להיות עירניים ולפנות לווטרינר בכל מקרה שבו בעל החיים מציג סימנים אלו.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות שיניים היא מניעתן. צחצוח שיניים מגיל חצי שנה, כ-2-3 פעמים בשבוע עם מברשת שיניים ומשחת שיניים המתאימות לבעלי חיים תורם לשמירה על היגיינת הפה ובריאות השיניים. בנוסף קיימים מזונות מיוחדים, חומרי שטיפה ומוצרי לעיסה מגוונים, אשר עוזרים גם הם במניעת היווצרות אבן שן. לאחר היווצרות אבן השן הדרך היחידה להסרתה היא ניקוי שיניים, אשר נעשה בהרדמה מלאה.

בדיקה שגרתית של חלל הפה אצל הווטרינר וניקוי שיניים אחת למספר שנים (תלוי בסוג הכלב ומצב השיניים) שומרים על בריאות השינים, הפה והלסת ומאריכים חיים.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

כלבלבת

נובמבר 2019

כלבלבת הנה מחלה ויראלית מסוכנת המידבקת בין כלבים. המחלה מועברת בהפרשות, בנזלת וריר. האוכלוסייה הרגישה יותר לחלות מהמחלה הנה גורים וכלבים מבוגרים, בהם מערכת החיסון מוחלשת באופן טבעי. למניעת המחלה- אנו ממליצים על מערך חיסונים מוקפד.

למחלה שני שלבים:
השלב הראשון: האקוטי- כאן יופיעו סימני חום, שלשולים שאינם מגיבים לטיפול שמרני רגיל ואפילו עלולות להופיע הקאות. יתכנו גם נזלות והפרשות מהעיניים. סימני מערכת הנשימה עלולים להחריף עד כדי דלקת ראות מסכנת חיים.

הטיפול כאן הנו תומך-נוזלים למניעת התייבשות, תזונה עדינה וחומרים נגד חום. מומלץ מתן אנטיביוטיקה למניעת זיהומים משניים במערכת הנשימה.

השלב השני: הכרוני- שלב זה מופיע בחלק מהכלבים, כחודש לאחר השלב האקוטי. כאן עלולות להופיע עוויתות וסימני מערכת עצבים מרכזית אשר אינם מגיבים לטיפולים אנטי אפילפטיים. אם ההתעוותויות הנן חמורות, הכלב סובל ואינו יכול לחיות עמם. 

ישנה סברה שבכלבים זקנים, שחלו בכלבלבת בצעירותם, תתכן דלקת מוחית.
בכלבים שעברו כלבלבת יכולים להישאר סימנים בגופם כגון: פגמים באמייל השיניים והתקשות העור בכריות הרגליים ובגוף.

כלבים שחלו בכלבלבת ולא פיתחו את השלב השני יחיו היטב שנים רבות, לכן אנו ממליצים בכלבים החולים לנסות ולהצילם. 

החיסון המשושה לגור כלבים הניתן לגור שלוש פעמים מגיל שישה שבועות והחיסון השנתי לכלב בוגר מכילים וירוס מוחלש למחלה ומספקים הגנה למשך שנה שלמה כנגד מחלה מסוכנת זו.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

מחלות דרכי נשימה עליונות בחתולים

נובמבר 2019

“שפעת חתולים” יכולה להיגרם ממספר גורמים מדבקים. המחלה הנפוצה יותר בחתוליות, חצרות, או בתים מרובי חתולים. אולם, גם חתולים ביתיים עלולים להידבק בה, ועל כן מומלץ לחסנם.

הגורמים הנפוצים הנם:
1. וירוס הרפס (feline rhinotracheitis virus)
2. וירוס הקליצי (feline calici virus)
3. Chlamidia psitacci- חיידק הנפוץ פחות בחתולים עם דלקות מערכת נשימה עליונה.
4. וירוסים נוספים ונדירים, לדוגמא- reovirus

ההדבקה הנה ע”י מגע ישיר בין חתולים חולים לבריאים, או ע”י מגע עקיף (דרך כלי אוכל, נעליים, בגדים, ידיים, וכדומה). מירב החתולים שחלו במחלה הופכים לנשאים שלה והם מפיצים אותה בזמני עקה, כגון: המלטה, פנסיון וכדומה.

סימני המחלה כוללים אחד או יותר מהבאים: דלקות עיניים מפרישות, נזלות, התעטשויות, שיעולים, פצעים בפה, חום והתייבשות. חוסר טיפול עלול לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים בעיניים, דלקות ריאות קשות ואפילו מוות. לכן טיפול מוקדם ככל האפשר הנו משמעותי.

הטיפול
כולל טיפול תומך (החזר נוזלים, הזנה, חימום וכדומה) וטיפול אנטיביוטי (במשחה לעיניים, במתן לפה, או בזריקות בהתאם לחומרת הפגיעה ומיקומה). הטיפול האנטיביוטי מיועד למקרה שההדבקה היא בחיידק (קלמידיה) או כטיפול בדלקות משניות שפוגעות בריריות האף באופן קשה. 

חתולים שנפגעו במחלה זו ולא טופלו בזמן, עלולים להישאר במצב של נזלת כרונית שנובעת מהפגיעה בריריות האף.
ניתן למנוע מחלה זו ע”י החיסון המרובע. בשנה הראשונה לחיי החתול אנו ממליצים על שני חיסונים בהפרש של שלושה שבועות ביניהם ואחר כך אנו נותנים זריקת דחף מידי שנה. החיסון מומלץ לחתולים ביתיים, חתולים שיוצאים גם החוצה ולחתולי חצר כאחד. הסיבה שאנו מחסנים חתולי בית היא שאנו עלולים לשאת את המחלה אל חתולינו בנעלינו ובבגדינו.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

FIP

נובמבר 2019

FIP היא מחלה שנגרמת ע”י וירוס הקורונה. חתולים נגועים מפרישים את הוירוס ברוק ובצואה. רוב החתולים נדבקים ע”י אכילה או שאיפה של הוירוס במגע ישיר עם חתול נגוע, או במגע עם משטח נגוע בוירוס כמו בגדים, מצעים, כלי אוכל וצעצועים. למרות שהוירוס יכול לשרוד מספר שבועות בסביבה, ניתן לנקות אותו בקלות ע”י חומרי ניקוי.

הסימנים הקליניים
בעת חשיפה ראשונית של FIP, בדרך כלל אין סימנים קליניים, אבל ישנם חתולים עם סימנים של מערכת הנשימה: התעטשויות, הפרשות מימיות מהעיניים והפרשה מימית מהאף. תתכן גם מחלת מעיים קלה. רוב החתולים נותרים נשאים של המחלה ואחוז מאוד קטן מפתחים את צורת המחלה הקטלנית (שבועות, חודשים ואפילו שנים אחרי החשיפה הראשונית).הסימנים הקליניים של המחלה הקטלנית יכולים להופיע בפתאומיות, במיוחד בגורים, או בהדרגה לאורך השבועות. רוב החתולים סובלים מירידה בתאבון, דיכאון, פרווה ירודה, ירידה במשקל וחום.

ישנם סוגים שונים של המחלה: 
FIP יבש, רטוב, וקומבינציה.
הסימן הנפוץ של המופע הרטוב של המחלה הוא הצטברות נוזלים בבטן או בבית החזה. הצטברות רבה של נוזלים גורמת לקשיי נשימה ופגיעה באיברים פנימיים. ההתקדמות של המופע היבש של המחלה בדרך כלל איטית יותר, ומופיעים סימנים של חום דיכאון ואנמיה.

רואים גם סימנים של כשל כליות (שתייה והשתנת יתר), כשל בכבד (צהבת), פגיעה בלבלב (הקאות ושלשולים),סימנים נוירולוגים (פגיעה בשיווי משקל, שינויים התנהגותיים,שיתוקים, עוויתות), מחלות בדרכי העיכול (הקאות ושלשולים), או בעיות בעיניים(דלקות, עיוורון). לעיתים קרובות קשה לאבחן את המחלה כיוון שכל חתול יכול להראות סימנים שונים בהתאם למערכת שנפגעה.

***חתולים צעירים (מתחת לגיל שנתיים) וחתולים מבוגרים (מעל גיל 10). חתולים במצב גופני רע, חתולים עם זיהומים אחרים, או חתולים בסטרס יותר חשופים למחלה.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?
באמצעות בדיקת דם אפשר לבדוק נוגדנים לוירוס הקורונה. בדיקה חיובית משמעותה שהחתול נחשף בעבר לוירוס ופיתח נוגדנים. אם התוצאה שלילית החתול לא נחשף לוירוס הקורונה, בדיקות מעבדה ובדיקות של נוזלים בבטן או בבית החזה.
לעיתים קשה לאבחן היות ותתכן תגובה צולבת עם וירוסים אחרים מאותה משפחה. אבחנה סופית נעשית ע”י ביופסיה.

כיצד מטפלים?
אין טיפול למחלה. מה שבכל זאת עושים הוא מתן טיפול תומך על מנת למנוע את התגובה החיסונית המוגזמת בגוף החתול ע”י תרופות כמו סטרואידים ותרופות ציטוטקסיות.

לאחר הופעה של הסימנים הקליניים של המופע הרטוב של מחלה, חתולים יכולים לחיות מספר ימים עד שבועות אם כי ישנם חתולים ששרדו גם 6-8 חודשים.

לאחר הופעה של הסוג היבש, חתולים בדרך כלל מתים תוך מספר שבועות אם כי יש דיווחים על חתולים ששרדו גם שנה.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

קדחת קרציות

נובמבר 2019

קדחת קרציות הינה מחלה נפוצה בכל העולם ובישראל בפרט. המחלה נגרמת על ידי הטפיל ארליכיה קניס, אשר מועבר לכלבים בזמן מציצת דם על ידי קרצייה הנקראת קרצית הכלב החומה. הארליכיה הינו טפיל דם הפוגע בתאי הדם השונים וגורם להרס שלהם במחזור הדם ובמח העצם.

לרוב מופיעה המחלה בעונה החמה (מאי עד אוגוסט), בה נפיצות הקרציות גבוהה, ובעיקר בכלבי מושב, כלבי חצר או כלבים ששהו באזור בו נמצאה כמות גדולה של קרציות. אולם, מספיקה קרצית אחת הנגועה בטפיל כדי לגרום למחלה, ולכן תתכן בכל כלב ובכל עת.

סימנים קליניים
לרוב מופיעים הסימנים הקליניים כשבוע עד שבועיים לאחר מציאת קרציה על הכלב.
המחלה מתבטאת בחום גבוה, חולשה, דיכאון וחוסר תאבון. הארליכיה פוגעת תחילה בטסיות הדם, ולאחר מכן בתאי דם נוספים, ולכן לעיתים יופיעו דימומים ספונטנים, שטפי דם על העור וריריות חיוורות. הגדלה של בלוטות לימפה ושל הטחול והכבד נפוצות גם הן, והווטרינר יוכל להרגיש זאת במישוש.

לאחר תקופה מסוימת עוברת המחלה לשלב תת קליני. בשלב זה הכלב נראה בריא, אולם הטפיל ממשיך להתקיים בגופו וממשיך לגרום להרס הדרגתי של תאי הדם. שלב זה יכול להמשך חודשים עד שנים.

בשלב הסופי והכרוני של המחלה מופיעים סימנים בלתי ספציפיים של פגיעת מערכות שהם משניים לאנמיה (ירידה במספר תאי הדם האדומים), לפגיעה במערכת החיסון (עקב ירידה במספר תאי הדם הלבנים) ולפגיעה ביכולת הקרישה (עקב ירידה במספר הטסיות). בנוסף לסימנים הקודמים יכולים להראות גם דימומים, בצקות, צליעות ועיוורון. מוות יכול להיגרם כתוצאה מדימום ואנמיה חריפה או כתוצאה מזיהומים מזדמנים התוקפים את הגוף כתוצאה מירידה ביכולת החיסונית.

אבחון
במידה וקיים חשד לקדחת קרציות עקב הסימנים הקליניים או היסטוריה של חשיפת הכלב לקרציות, ישנו קיט אבחון ספציפי המזהה נוגדנים לארליכיה בדם הכלב. תוצאה חיובית מעידה על חשיפה של הכלב לטפיל. 

בדיקות דם כלליות מאפשרות הערכה של חומרת המחלה. בשלב ההתחלתי יופיעו ירידה בספירת הטסיות ועלייה בספירת התאים הלבנים וברמת הנוגדנים בדם. ככל שהמחלה מתפתחת תתרחש ירידה כללית במספר הטסיות, תאי הדם האדומים ותאי הדם הלבנים. לעיתים יראו בדיקות הדם בנוסף עדויות לפגיעה באיברים פנימיים, בעיקר פגיעה כלייתית.
לאחר הטיפול מומלץ לבצע בדיקות דם עוקבות כדי לוודא חזרה של ספירת הדם לרמות תקינות.

טיפול
כאשר המחלה נמצאת בשלבים ההתחלתיים הטיפול הינו פשוט יחסית, וכולל אנטיביוטיקה (לרוב דוקסילין) לטווח זמן של 2-3 שבועות. תגובה לטיפול ושיפור קליני יתרחשו לרוב תוך 2-3 ימים.

קרצית הכלב החומה יכולה להעביר לכלב, ביחד עם הארליכיה, טפיל נוסף המכונה בבזיה. טפיל זה קשה לאבחון, אולם מומלץ לטפל בו בנוסף לטיפול בארליכיה. הטיפול בבבזיה כולל שתי זריקות אמיזול בהפרש של שבועיים.

בשלבים המתקדמים של המחלה יש צורך בטיפול אגרסיבי הכולל שילוב אנטיביוטיקה עם סטרואידים או תרופות אחרות המעודדות התחדשות של תאי דם במח העצם. במקרים של אנמיה חמורה נדרש מתן של עירוי דם. בשלב זה לא תמיד תהיה תגובה לטיפול, וסיכויי ההחלמה של הכלב הם נמוכים.

מניעה
קדחת קרציות הינה מחלה קשה שעלולה להסתיים במוות, ולכן ישנה חשיבות רבה למניעתה. מניעת המחלה מתמקדת בטיפול מונע נגד קרציות לכלב (באמצעות אמפולה או קולר) וטיפול סביבתי (ניקוי משטחים, ריסוס והדברה). בנוסף, אם הדבר אפשרי, מומלץ להימנע מלקחת את הכלב לאזורים בהם עלול להיות ריכוז גדול של קרציות. חשוב להדגיש כי כלב שחלה במחלה אינו מחוסן נגדה ויכול לחלות שוב, ויש להקפיד על טיפול מונע נגד קרציות גם בכלבים שחלו בעבר.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

FIV

נובמבר 2019

FIV הוא וירוס שמועבר בין חתולים במגע עם דם, לרוב ע”י פצעי נשיכה. לעיתים רחוקות תתכן העברה מאימא נגועה לגורים שלה. לכן, החתולים הכי חשופים לוירוס הם חתולים זכרים שמסתובבים מחוץ לבית, בייחוד חתולים אגרסיביים.

הוירוס מגיע לקשרי הלימפה וגורם להגדלה שלהם בהתחלה (בדרך כלל הבעלים לא שמים לב לשלב הזה), אחר-כך, (שבועות עד חודשים) יתכן שהחתול יפתח חום וירידה בספירה של התאים הלבנים ואנמיה. חתולים יכולים לחיות חיים תקינים עם המחלה לאורך שנים. בשלב מסוים ישנם סימנים של פגיעה במערכת החיסון וגוף החתול אינו מצליח להגן על עצמו בפני זיהומים. אותם גורמים זיהומיים שנמצאים בסביבה ואינם משפיעים על חתולים בריאים גורמים למחלות קשות בחתולים עם מערכת חיסון מוחלשות.הזיהומים המשניים הם האחראים על הסימנים הקליניים שרואים עם FIV והם הגורמים לתמותה.

סימנים קליניים
סימנים קליניים של פגיעה במערכת החיסון נראים בכל הגוף. סימנים נפוצים כוללים פגיעה באיכות השיער, חום, ירידה בתאבון, דלקת בחניכיים ובפה, עוד סימנים כוללים דלקות בעור, בשלפוחית ובמערכת הנשימה העליונה. יתכנו גם שלשולים כרוניים, דלקות בעיניים, ירידה במשקל, הפלות, וסימנים נוירולוגים (דיכאון, עוויתות).

אבחון
האבחון מבוסס על היסטוריה, סימנים קליניים ובדיקת דם שבה בודקים נוגדנים לוירוס, כאשר תוצאה חיובית הנה אינדיקציה לכך שהחתול נגוע ומסוגל להדביק חתולים אחרים, אם התוצאה שלילית אז לא נמצאו נוגדנים לוירוס וברוב המקים משמע שהחתול אינו נגוע בוירוס.

אבל, לוקח 8-12 שבועות לאחר ההדבקה עד שיש רמה גבוהה של נוגדנים, כך שאם ישנו חשד מבוסס למחלה, והבדיקה שלילית, מומלץ לחזור עליה כעבור פרק זמן זה.

טיפול
טיפול תומך:
-למנוע חשיפה לגורמים זיהומיים שיגרמו למחלות קשות.
-צריך לשמור על החתול בבית ולהימנע ממגע עם חתולים אחרים. בכל מקרה של בעיה, כדאי להתחיל טיפול בהקדם האפשרי.
-מזון עשיר
*אם יש בבית חתולים אחרים, מומלץ לבדוק את כולם.
*יש למנוע מהחתול לצאת החוצה ולהדביק חתולים אחרים.

לא ניתן לשער את אורך החיים של החתול הנגוע בFIV .
בתנאים אידיאליים (בידוד מחתולים אחרים) הרבה חתולים חיים חודשים עד שנים.
אם החתול כבר חלה כתוצאה מהוירוס, או שכבר סובל מחום ו/או ירידה במשקל, אורך החיים הצפוי, קצר יותר.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

סכנה רעל

נובמבר 2019

לצערנו הרב החמודים שלנו נתקלים לפעמים ברעל שפיזרו עובדי העירייה, בדרך כלל זו תהייה הרעלה מרעל עכברים המופיע כגרגירים/זרעים ממותקים בסוכר כדי לפתות את העכברים.

מה לעשות אבל לא כולם חושבים שאנחנו חמודים ובאמת כשאנחנו לא גדלים בכלוב אלה ברחוב כאן מתחילה בעייה אמיתית כי העכברים מעבירים מחלות המדבקות גם לבני אדם ואת זה הרי אנחנו רוצים למנוע.

אם ראיתם את בעל החיים שלכם אוכל רעל גשו מייד למרפאה הוטרינרית ושם יפתור הוטרינר בפשטות את הבעייה על ידי גרימת הקאה וטיפול תרופתי, אל תתעכבו:
ככל שעובר זמן גובר הסיכון לבעל החיים.

אם לא ראיתם את הכלב, החתול, הכלבה או החתולה אוכלים את הרעל סימני ההרעלה יופיעו רק לאחר מספר ימים. הרעל גורם לדימומים ולכן חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות חיית המחמד.

סימני ההרעלה הם :
דימומים תת עוריים, דימומים מהאף, צואה כהה או דמית, הקאות דמיות, צליעה אם יש דימום למפרקים
חולשה קשה בדימום פנימי רב, ריריות חיוורות קשיי נשימה אם הדימום הוא לבית החזה.

יתכנו גם סימנים עצביים אם נוצר דימום למערכת העצבים.

זכרו! כמה שיותר מהר תגיעו אל הוטרינר יש סיכוי טוב יותר להציל את חיית המחמד שלכם.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: