מעוניינים בחיית מחמד, אבל מעדיפים משהו קטן, שיעניק חוויה של אחריות לילדים ושלא יתרוצץ לכם בבית או ישכב על הספה? אוגר הוא חיית מחמד שיכולה להיות כרטיס הכניסה שלכם לעולם זה. למרות האמור, אוגר הוא עדיין יצור חי ויש להתכונן ולהתארגן בהתאם על מנת לספק לו את איכות החיים לה הוא זקוק על מנת שגידולו בבית יהיה חוויה חיובית ומהנה. 

הפעם נדלג על נושא סביבת המחיה בו תוכלו להתעמק דרך הקישור בסוף מאמר זה, ונתמקד דווקא במענה לשאלה ״מה אוגרים אוכלים״?

למען האמת, אספקת אוכל לאוגרים היא די פשוטה. ישנו מגוון רחב של מזון לאוגרים שרוכשים בחנויות לחיות מחמד, המגיע בצורת כופתאות ואלו מותאמות לאוגרים ומספקות את כל צרכיהם התזונתיים. אך מעבר לכופתאות, מה אוגרים אוהבים לאכול? שהרי גם לאוגר מגיע קצת לגוון, לא? ובכן, בנוסף לאותן כופתאות, אפשר גם לפנק מדי פעם עם מעט גזר או תפוח. יש להימנע מירקות ירוקים וככלל עדיף לא להרבות בהאכלת אוגר בירקות כיוון שאלו עלולים לגרום לו לקלקול קיבה או שלשולים. במידה והאוגר שלכם לא סיים הכל מן הצלחת, מומלץ לפנות שאריות מזון מן הכלוב כיוון שהן נוטות למשוך חרקים. אם חשבתם לתת אוכל ביתי לאוגרים שלכם, עצרו. עדיף לתת להם מדי פעם חטיף המיועד לאוגרים או אפילו, מעט לחם מיובש.

אם אנחנו מדברים על אוכל של אוגרים, אז בואו גם נדבר על החטיפים שמיועדים להם: הסוג הנפוץ ביותר הוא מקלות דבש, ואלו ניתנים להשגה במספר טעמים. מנסים כמה טעמים (יש בטעמי פירות ובטעמי ירקות) ורואים מה אוכל אוגר המחמד שלכם בחשק גדול יותר. מעבר לתחושת הפינוק ישנה חשיבות רבה במתן חטיפים כאלו לאוגר שלכם כיוון שהם מכילים תוספת של ויטמינים שהאוגר זקוק להם. סימנים היכולים להעיד על מחסור בויטמינים כוללים שינויים התנהגותיים שמפגין האוגר או אם הפרווה שלו מאבדת מן הברק שלה ואפילו נושרת. במידה ואתם מחזיקים אוגרת נקבה, הויטמינים יהיו נחוצים לה במיוחד כאשר היא בהריון ובסמוך למועד ההמלטה. 

את המזון של האוגר מומלץ לתת בכלי אוכל עם בסיס רחב שיפחית את הסיכוי להתהפכותו. עדיף לבחור בכלי אוכל מנירוסטה ולהימנע מאלו העשויים פלסטיק שכן האוגר שלכם עשוי לכרסם אותם בשקיקה.

נקודה חשובה נוספת: שיניהם הקדמיות של אוגרים צומחות כל הזמן ולכן חשוב מאד לדאוג להם לאבן כירסום עליה ישייפו את השיניים. אם שיני האוגר שלכם יצמחו יותר מדי, הוא עלול לפצוע את עצמו בעת אכילה וזה יוביל לכך שיפסיק לאכול, גם אם הוא רעב.  

מחפשים מדריך לגידול ארנב? מצאתם. אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו ולהתייעץ לגבי שאלות שיש לכם בנושא גידול ארנב בבית, אך סיכמנו לכם כאן את עיקרי הדברים.

ישנם מספר סוגי ארנבים: רגיל, ננסי, ראש-אריה, שמוט אזניים, אנגורה – זוהי רשימה חלקית של הנפוצים ביותר. ארנב אינו תחליף לכלב, הוא לא יבוא כשתקראו לו, לא ירוץ להביא משהו שתזרקו לעברו, ולמרות שארנבים זקוקים ליחס ולחברה, הם לא תמיד יגיבו בחיוב כאשר תנסו להרים אותם. רגליהם האחוריות מאד חזקות ואם לא תאחזו אותם נכון הם עלולים להשתולל ואף לנשוך. ארנבים אינם נוטים לתוקפנות, אך הם מעט חרדתיים ובעיקר ביישנים. אם תלחיצו את הארנב שלכם הוא לא יגיב היטב. אנחנו לא מנסים להרתיע אתכם, אך חשוב לקחת את כל המידע בחשבון.

מהי סביבת המחייה המומלצת לארנב? אם אתם מתכוונים לגדל את הארנב שלכם בבית, הוא יצטרך כלוב מרווח ונוח. עבור ארנב יחיד מומלץ כלוב של לפחות 40×60 ס״מ, אך אם אפשרי, עדיף אף יותר. על הכלוב להיות בעל תחתית חסונה ועמידה בפני כרסום שכן ארנבים הם אלופי הכרסום והם נוטים לשאוף לחפור לעצמם מחילות. את תחתית הכלוב יש לרפד במצע מתאים בגובה של כ-4 ס״מ. יש שמוכרים מצע מנסורת אך הוא פחות מומלץ ועדיף לבחור בשבבי עץ שהם בעלי ספיגה עדיפה ולא מייצרים אבק שעלול לפגוע בבריאות הארנב שלכם.

בכלוב יש לשים גם מיכל למי שתיה עם פיה מונעת נזילה, כלי אוכל, מומלץ מנירוסטה (שוב, למניעת כירסום) עם בסיס רחב שימנע את התהפכותו וגם מעין ״בית״ המדמה מחילה בו יכול הארנב לשהות אם הוא חש צורך להתחבא.

אתם ודאי תוהים מה ארנבים אוכלים, והדבר הראשון שחשבתם עליו הוא ודאי גזר, ואז חסה. ובכן, זה בהחלט חשוב לתת לארנב שלכם ירקות ועדיף שיהיו עתירי מים, אך רק כתוספת או חטיף מפנק ולא על בסיס יומי קבוע. אספסת מאד חשובה לבריאותם של ארנבים ומומלץ שתהיה זמינה עבור הארנב שלכם בכל עת. מגיל חצי שנה מומלץ להחליפה לסוגי חציר אשר פחות עשירים בחלבון ובסידן כגון באקיה, שיבולת או תלתן. זכרו שארנבים לא יגיבו טוב לכל ירק ולכן מומלץ להימנע מחציל, עגבניה, אבוקדו או תפוח אדמה. בנוסף אפשר ואף מומלץ להאכיל את הארנב שלכם במזון ייעודי הנמכר בחנויות לחיות והוא בדרך כלל מגיע בצורת כופתאות יבשות. חשוב לבחור מזון איכותי שלא יפגע במערכת העיכול הרגישה של הארנב.

נקודה חשובה נוספת – שיניהם הקדמיות של ארנבים צומחות כל הזמן ולכן חשוב מאד לדאוג להם לאבן כירסום עליה ישייפו את השיניים. אם שיני הארנב צומחות יותר מדי, הוא יפצע עצמו בעת אכילה ואז יפסיק לאכול, גם אם הוא רעב.  

ניתוחי סירוס כלבים שכיחים למדי כיום ולרוב מדובר בהליך לא מסובך אשר תועלתו עולה על מגרעותיו. למרות זאת, עדיין מדובר בהליך כירורגי המתבצע תחת הרדמה מלאה. בסוף התהליך מתבצעות שתי רמות של תפירה: שכבה פנימית, ושכבה חיצונית, זו הנראית כלפי חוץ מעל העור. תפרים אלו מבוצעים בחוטים מיוחדים מחומר המתמוסס לתוך מקום התפירה תוך מספר שבועות. לעיתים, לפי שיקול דעת מקצועי, יבוצעו תפרים שאינם נמסים ואותם יש להסיר כשבוע וחצי לאחר הניתוח.

כלב לאחר סירוס, בייחוד בימים הראשונים, יהיה עסוק מדי פעם באזור החתך וכנראה שילקק אותו מדי פעם. כל עוד לא מדובר במצב הנראה כאובססיבי מדי, זה תקין לחלוטין. אם התופעה נראית מוגזמת, מומלץ לפנות לייעוץ עם הוטרינר שביצע את הניתוח. 

לאחר סירוס כלבים תופעות לוואי אפשריות כוללות הקאה ו/או יציאות רכות מהרגיל. מדובר בתופעות הנובעות מחומרי ההרדמה שכלבכם קיבל ומומלץ לשים לב ולבדוק – האם הקיא יותר מפעם אחת? האם התופעות הנ״ל נמשכות גם ביום שלאחר יום הניתוח? אם יממה לאחר הניתוח לתופעות הללו מצטרף חוסר תיאבון, אם נראות הפרשות מסביבת החתך, אם קיים שינוי בצבע החניכיים של כלבכם או כל דבר הנראה לכם חריג – שהרי אתם מכירים אותו טוב יותר מכולם – מומלץ להתייעץ עם המרפאה המנתחת. 

ברוב המקרים התנהגות של כלב אחרי סירוס תיראה, בייחוד בשעות הראשונות, כאילו הוא מסומם קלות. זה לא מקרי, שכן הוא מתאושש מהרדמה מלאה ולכל כלב הקצב שלו. ככלל, מרפאה אחראית לא תשחרר כלב לפני שתוודא שהדבר אפשרי, אך באופן טבעי זהו תהליך התאוששות שנמשך מעבר לזמן שהכלב שוהה במרפאה. אם בכלב נראה כישנוני או איטי בהתנהלותו, זה לא חריג. התופעה עשויה להימשך מספר שעות ואף עד לבוקר שלמחרת הניתוח. מומלץ באותן שעות שכלבכם מתאושש מחומרי ההרדמה למנוע ממנו מאמץ כלשהו, עדיף להשקותו מעט אך להימנע מלתת לו לאכול במשך מספר שעות וגם אז רק במנות קטנות. 

אתם תופתעו לגלות כיצד לאחר סירוס כלבים החלמה נמשכת מעט זמן יחסית. ידידו הטוב של האדם בדרך כלל חוזר להתנהגות רגילה כבר ביום שאחרי הניתוח. חשוב לשמור עליהם ולוודא שהם לא מתחילים להשתולל כיוון שהם בכל זאת עברו ניתוח ויש להם תפרים שצריכים להחלים. לכן מומלץ מאד במהלך שבוע וחצי עד שבועיים לקחת את הכלב לטיולים קצרים, להקפיד שיהיה עם רצועה (זה ממילא מחוייב בחוק) ולמנוע ממנו קפיצות, ריצות והשתובבות. ‎

נקודה חשובה נוספת – כלבכם יקבל טיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח, למניעת זיהומים וכן כדורים נגד כאבים. את אלו חשוב לתת לפי המלצת המרפאה, גם אם נראה שהכל תקין, עד לסיום הטיפול.

רוצים לדעת עוד? כנסו לקישור הזה, קראו והכירו את Vet4Pet, מרפאת וטרינרים מומחים. אתם מוזמנים להתייעץ עמנו בכל שאלה בנוגע לחברינו ההולכים על ארבע. 

כלבים וחתולים הינם חברים לחיים של כה רבים, וחשוב מאד שנהיה גם אנו חברים טובים לחיות המחמד שלנו ונדע לשמור עליהם ועל בריאותם. סירוס ועיקור אינם דרך הטבע, אך הם בהחלט נושאים בחובם יותר יתרונות מאשר חסרונות כאשר הם נשקלים למול אורח החיים המודרני ובהקשר לרוח הזמן בו אנו חיים. הפעם נתמקד בכלבים.

מה זה סירוס? במונחים פשוטים, סירוס הוא ניתוח בו מסירים את אשכיו של הזכר. איך מסרסים כלב? ובכן, מבלי להיכנס לפרטים הכירורגים, מדובר בניתוח שמבוצע אצל וטרינר, לאחר התייעצות עמו ולאחר שמוודאים שאכן זהו הזמן האופטימלי לביצוע ההליך.

ישנם יתרונות וחסרונות בעריכת סירוס לכלב, וחשוב לדעת אותם מראש על מנת לקבל החלטה נכונה. כעיקרון, סירוס כלב זכר יביא עמו לשינויים התנהגותיים, אשר כדאי להביא בחשבון גם כן בטרם מקבלים החלטה.

חשיבות ביצוע סירוס, כמו גם עיקור לנקבות, נובע גם מן העובדה שכיום יש המוני כלבים וחתולים שננטשים וממלאים מקלטי בע״ח של עמותות כדוגמת צער בעלי חיים ותנו לחיות לחיות. חלק קטן מהם זוכה למצוא בית חם, אך רובם המכריע, למרבה הצער, מורדמים. אין להמעיט בערכו של הפן ההומאני בהפחתת ילודת גורים. 

סירוס כלב נדמה כמשהו קיצוני, אך הנה כמה יתרונות שהתהליך יכול לתת לכלב ולבעליו:

כלב מסורס יהיה, בדרך כלל, פחות תוקפני. הסבירות שיהיה מעורב בריב עם זכר אחר תהיה נמוכה בהרבה, במיוחד בתקופות הייחום. עוד תופעה המאפיינת את תקופת הייחום היא שכלבים זכרים יוצאים בחיפוש אחר הנקבות ונעדרים מן הבית. כלב שבורח מן הבית אינו מוגן על ידי בעליו, הוא עלול, במקרה הטוב, להילכד על ידי הרשויות וזה ייגמר בקנס לבעליו, אך יכול גם לקרות לו משהו ובעליו לא ידעו ולא יוכלו להגיש לו עזרה. כלב זכר דומיננטי עשוי להיות הרבה יותר ידידותי ורגוע לאחר סירוס. עוד יתרון, כלכלי גרידא, ועשוי להפתיע אתכם: עלות הרישוי השנתי של כלבכם גבוהה יותר אם הוא אינו מסורס. זו מן הסתם דרכן של הרשויות המקומיות לנסות ולעודד את ביצוע ההליך כחלק ממאבקן בתופעת ההמלטות הבלתי רצויות.

יתרון בריאותי חשוב לסירוס הוא מניעת האפשרות לחלות בסרטן האשכים, כמו גם הפחתה משמעותית בסיכויי התפתחות בלוטת ערמונית מוגדלת בגיל מתקדם יותר, אשר תוביל לכאבים ואף לקושי בעשיית צרכים.

מעניין לציין שסירוס יכול מאד לעזור במקרים של זכר הלוקה בסוכרת או במחלת הנפילה (אפילפסיה), כיוון שמתברר שהורמוני המין המופקים באשכים עלולים להפריע לפעולה יעילה ותקינה של טיפולים שונים למחלות אלו. 

רוצים לדעת עוד? כנסו לקישור הזה, קראו עוד על סירוס ועיקור והכירו את Vet4Pet, מרפאת וטרינרים מומחים. אתם מוזמנים להתייעץ עמנו בכל שאלה בנוגע לחברינו ההולכים על ארבע.