איך לטפל בגור חתולים יונק – האכלת גורים יונקים

טיפול בגור חתולים יונק הוא מאתגר יותר מאשר טיפול בחתלתול שכבר אוכל מזון מוצק, אך זו בהחלט משימה שאפשר להצליח בה ולגדל חתול חזק ובריא, אם עושים אותה נכון.

גורי חתולים יונקים חלב אם במשך 4-5 השבועות הראשונים לחייהם. בגיל 5-6 שבועות הם נכנסים לתהליך הגמילה ומתחילים לטעום מזון מוצק. בתחילה הם אוכלים מעט מאד וממשיכים בעיקר לינוק, אך עם הזמן הם עוברים לאכול יותר ויותר מזון מוצק. 

גור חתולים בן 8 שבועות יכול כבר להסתדר ללא חלב אם ובדרך כלל, כאשר מאמצים חתלתול מתוך שגר שגדל עם אמו, זה הגיל שבו ניתן להביא אותו הביתה.

ישנם מקרים, בהם אנשים מוצאים את עצמם מטופלים בגור צעיר מאד, שעדיין יונק. למשל, כשמאמצים גור חתולים נטוש, או כאשר אמו של הגור אינה מסוגלת להניק אותו, או מתה חלילה.

מאמר זה מרחיב בנושא טיפול בגורי חתולים יונקים, בדגש על נושא ההאכלה.

חשיבות חלב האם בראשית חייו של החתלתול

הנקה היא חיונית לצמיחה והתפתחות תקינות של חתלתול. בדיוק כמו תינוקות אנושיים, גורי חתולים שזה עתה נולדו, מסתמכים על חלב אמם כמקור לחומרים מזינים ולנוגדנים חיוניים, מאחר שמערכת החיסון שלהם עדיין אינה מפותחת דיה.

הרכבו של חלב האם עונה על הצרכים הגופניים של החתלתולים הגדלים בקצב מהיר והוא שונה מאד מהמזון הדרוש לחתול בוגר, מבחינת הערך הקלורי שלו ומבחינת תמהיל הרכיבים התזונתיים ואבות המזון שהוא מכיל.

במה מאכילים את הגור ובאיזו תדירות?

הגור זקוק לתחליף חלב אם ייעודי לגורי חתולים ואין לתת לו חלב פרה או חלב ממקור אחר. ניתן לרכוש תחליף חלב אם בחנויות לחיות מחמד או אצל הווטרינר, תוך הקפדה על רכישת פורמולה שמתאימה לגילו של הגור.

במצב טבעי, כאשר הגור צמוד לאמו, בשלושת השבועות הראשונים לחייו הוא יונק כל 1-3 שעות.

כאשר מאכילים חתלתול בגיל כזה, יש להקפיד על תדירות האכלה לפי לוח הזמנים הבא:

• עד גיל שבוע – כל 2-3 שעות.
• בין גיל שבוע לשבועיים – כל 3-4 שעות.
• בין גיל שבועיים ל- 3 שבועות – כל 4-6 שעות.

את הגמילה מהחלב ניתן להתחיל בגיל 4 שבועות ולעשות זאת בהדרגה, עד סביבות גיל 7-8 שבועות.

איזו כמות נותנים בכל ארוחה?

האכלה בכמות קטנה מדי, לא תענה על צרכיו התזונתיים של הגור ותפגע בהתפתחותו התקינה ובגדילתו.

מצד שני, האכלת יתר של חתלתול שזה עתה נולד עלולה לגרום לו לסיבוכים בריאותיים חמורים.

כליותיו הצעירות עדיין אינן מסוגלות להתמודד עם כמויות יתר של נוזלים ובנוסף לכך, עומס יתר על מערכת העיכול שלו גורם לו לשלשולים. שלשול מביא מהר מאד להתייבשות אצל גור חתולים רך, ועלול לגרום למותו.

המדד לכמות המזון המתאימה הוא משקלו של הגור. ההמלצה הבאה מתייחסת לממוצע והיא בגדר המלצה כללית בלבד. בכל מקרה, יש להיוועץ בווטרינר לגבי הכמויות המתאימות לגור ספציפי.

בשבועות הראשונים לחייהם, חתלתולים צריכים להוסיף למשקלם בערך 14 גרם ביום או 100 גרם בשבוע בממוצע. ניתן למדוד את משקלם באמצעות משקל מטבח פשוט.

במהלך 24 שעות עליהם לאכול בממוצע 30 סמ”ק (תכולה של 2 כפות) של פורמולה, עבור כל 120 גרם של משקל גוף. כאמור, ככל שהם גדלים, ניתן להגדיל את המרווחים בין הארוחות ולתת כמות גדולה יותר בכל ארוחה.

על מה חשוב להקפיד בזמן ההאכלה?

כמה דגשים חשובים:

• חשוב ביותר לשמור על חום גופו של הגור הרך, לפחות עד גיל 4-6 שבועות (וגם לאחר מכן, אין לשכן אותו בחדר קריר ללא מקום ריפוד רך וחימום). גורים הצמודים לאמם נהנים מטמפרטורת גוף של 38-39 מעלות צלזיוס.
  מומלץ להחזיק את הגור בידיים בזמן ההאכלה, כך שירגיש ויספוג את חום הגוף.
• יש להשתמש בבקבוק האכלה עם פיטמה קטנה, כדי להקל על הגור לינוק. אם הגור מסרב לינוק, ניתן להאכיל אותו באמצעות מזרק ללא מחט.
• לעולם אין להשכיב או לערסל את הגור על גבו בזמן ההאכלה, למרות שהאינסטינקט האנושי מפתה לעשות כך.
• בשבועות הראשונים לחייו, הגור זקוק לעיסויי בטן על מנת לעשות את צרכיו.
  לפני ו/או אחרי כל האכלה, יש לשפשף ולעסות בעדינות את בטנו התחתונה וכן, את אזור איברי המין ופי הטבעת שלו, באמצעות מטלית רכה ולחה. החתלתול אמור להתחיל להפריש תוך כדקה.
  חתלתולים צריכים להטיל שתן לאחר כל האכלה ולתת צואה פעם עד ארבע פעמים ביום.

מעבר לנושאים שהוזכרו עד כה, יש חשיבות רבה גם לאספקת גירויים לחתלתול. ככל שהוא גדל, כך עליו לפתח כישורים מורכבים יותר וניתן לסייע להתפתחותו באמצעות צעצועים ומשחקים, ליטופים ויצירת אינטראקציה.

כאשר מגדלים חתול כה צעיר, ובעיקר כשעושים זאת בפעם הראשונה, חשוב מאד להגיע יחד עם הגור לווטרינר לבדיקה רפואית ולקבלת הדרכה מקיפה.

זקוקים למידע נוסף? מעוניינים בהדרכה אישית?

פנו אלינו, צוות מומחי המרכז הווטרינרי Vet4Pet ונשמח ללוות אתכם ואת החתלתול החדש שלכם כל הדרך עד שיגדל להיות חתול בריא, חזק ומאושר.

כאן תוכלו ללמוד על המגוון הרחב של טיפולים ושירותים שאנו מספקים.

באפשרותכם ליצור עמנו קשר:

בטלפון: 03-966-5615

בטלפון לשעת חירום:  052-344-0791

באימייל: wagshal@gmail.com 

כיצד להאכיל תוכי? מאכלים אסורים ומותרים – המדריך המלא

תוכים הם בעלי חיים חברותיים מאוד ומנהלים תקשורת מגוונת ועשירה עם בני ביתם. תכונה זו שלהם, הופכת אותם לאהודים מאד כחיות מחמד.

הם זקוקים לתזונה מאוזנת ועשירה כדי לשמור על בריאותם ולכן, חשוב מאד שכל מגדל תוכי יידע בדיוק מה מותר לתוכים לאכול ומה עלול להזיק להם.

המאר הבא מסביר את חשיבות התזונה לבריאותו של התוכי, מפרט סוגי מזונות שונים המתאימים לתוכים, מדגיש מה אסור לתוכים לאכול, ועונה על מספר שאלות נפוצות בנושא.

השפעות התזונה על בריאות התוכי

תזונה לא מאוזנת עלולה לגרום לבעיות בריאותיות רבות אצל תוכים, כולל:

• בעיות עיכול, כגון שלשולים, הקאות ועצירות.
• בעיות עור, כגון נשירת נוצות, דלקות עור ואקזמה.
• בעיות נוירולוגיות וקוגניטיביות, כגון בעיות זיכרון, למידה, התנהגות ומצב רוח.
• בעיות לב וכלי דם.
• בעיות כליות.
• בעיות הורמונליות.

הגיוון התזונתי חשוב מאד עבור התוכי ועליו לקבל מספיק חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים, כדי להיות במיטבו.

מהי התזונה המומלצת לתוכים?

פירות וירקות לתוכים הם דבר מומלץ וחיוני, מלבד כמה חריגים שיפורטו בהמשך. הרבה זני תוכים משגשגים גם בטבע על תזונה המורכבת מפירות טריים, ירקות, וזרעונים. לתוכי ביתי מומלץ לספק גם מזון מסחרי איכותי (כופתאות או תערובות), המיועד לתוכים.

המפתח לתזונה מאוזנת, הוא בגיוון. ככל שפרי או ירק עשוי להיות בריא לתוכי, לא כדאי לבסס את כל או רוב התזונה שלו רק על פרי או ירק בודד.
כל מאכל מכיל רכיבים שונים שהתוכי זקוק להם ומלבד זאת, יש פירות וירקות שצריכה מופרזת מהם, עלולה לגרום לבעיות שונות, כולל חסימת מעיים.

איזה פירות מותר לתוכים לאכול?

פירות כמו תפוחים, אגסים, תפוזים, אננס, ענבים, גרעיני רימון ופירות יער הם בחירה מצוינת עבור תוכים, ומספקים להם סוכר טבעי, ויטמינים ומינרלים חיוניים. גם בננה לתוכי היא בחירה טובה, ומהווה מקור לברזל ולסיבים תזונתיים.

ומה לגבי ירקות לתוכים?

גזר, מלפפון, קלחי תירס, תרד, ברוקולי, חסה וקייל, הם מקור טוב לויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים.

עשבי תיבול כמו פטרוזיליה וכוסברה מהווים פינוקים מצוינים לתוכים. הם מוסיפים גיוון לתזונה שלהם ומציעים רכיבי תזונה משלימים. עם זאת, חשוב לוודא שהם נקיים מחומרי הדברה ושטופים היטב לפני שהם מגיעים אל פיו של בעל הכנף.

מלבד פירות וירקות, תוכי זקוק גם ל:

• גרעינים – זרעי חמניות, זרעי דלעת וגרעיני פשתן, שהם מקור טוב לחומצות שומן חיוניות.
• קטניות – פולי שעועית וסויה הם מקור נפלא לחלבון.
• אגוזים טבעיים ללא תוספות וללא מלח – שקדים, אגוזי מלך ופקאן למשל, עשירים בחומצות שומן חיוניות ועונים על הצורך של התוכי בחטיף פריך.
• דגנים מלאים – אורז מלא, שיבולת שועל וחיטה מלאה, מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים.

מה אסור לתוכי לאכול?

הרשימה הבאה מפרטת מזונות שיש להימנע מהם לחלוטין ואשר עלולים להסב נזק כבד לתוכי, עד כדי מוות, לפעמים – אפילו אם הוא צורך אותם בכמות קטנה.

• קקאו וקפה – מכילים קפאין, שעלול לגרום לתוכים להתקפי חרדה, הזיות ואף למוות.
• שוקולד – מכיל את החומר תיאוברומין, שעלול לגרום לתוכים לבעיות עיכול, פגיעה בכליות ואף מוות.
• אבוקדו – רעיל מאוד לתוכים. הוא מכיל תרכובת בשם פרסין, שעלולה לגרום להם לתגובות קשות במערכת העיכול, למצוקה נשימתית קשה, אי ספיקת לב ומוות פתאומי.
• בצל ושום – מכילים חומרים שעלולים לפגוע בתאי הדם האדומים של התוכי ולהוביל לאנמיה ולבעיות בריאותיות חמורות אחרות, גם כשהם נצרכים בכמות קטנה.
• קליפות פרי – עלולות לגרום לחסימת מעיים.
• שמן – עלול לגרום לתוכים להקיא ולשלשל.
• חלב – מכיל לקטוז, שתוכים אינם מסוגלים לעכל.
• בשר – עלול לגרום לתוכים לבעיות עיכול, כולל שלשולים ובחילות.
• מזונות ממותקים ועתירי סוכר – עלולים לגרום לבעיות עיכול, כולל שלשולים ובחילות וכן, להשמנת יתר.

המלצות לגבי אוכל לגרין ציק

הדיאטה הטובה ביותר עבור גרין צ’יק כוללת כופתאות מזון ייעודיות, פירות וירקות, ומנות קטנות של אגוזים וזרעים.

האם מותר לתת פירות לתוכי קוקטייל?

קוקטיילים, ביחס להרבה ציפורים אחרות ממשפחת התוכיים, הם פחות אוכלי-פירות ובטבע, מתקיימים בעיקר על כל מיני עשבים וזרעים.

עם זאת, פירות וגרגירי יער בהחלט יכולים לשמש עבורם כהשלמה תזונתית טובה כשמספקים להם אותם במנות קטנות ולא בהגזמה.

לסיכום, תזונה מתאימה ומאוזנת היא רכיב יסוד ברווחתו של חברכם המכונף. כדי לקבל הדרכה המותאמת ספציפית לזן מסוים, לגיל, להריון, או לבעיות רפואיות שונות, יש להיוועץ בווטרינר.

אימצתם תוכי ואתם מעוניינים בהדרכה מלאה על אופן הגידול שלו?

יש לכם תוכי ואינכם בטוחים שהוא ניזון כראוי?

פנו אלינו, למרכז המומחים הווטרינרי “Vet4Pet”, המעניק מגוון רחב של טיפולים ליונקים, בעלי כנף, זוחלים ובעלי חיים אקזוטיים למיניהם.

כאן תוכלו להתרשם ממגוון הטיפולים שלנו. וכאן, תוכלו ליצור עמנו קשר:

טלפון: 03-966-5615 | אימייל: wagshal@gmail.com 

האם לסרס חתול – ההסבר המלא מידי מומחים וטרינריים

אחת השאלות שמתעוררות בשלב כזה או אחר אצל מרבית מגדלי החתולים היא, האם כדאי לסרס חתול.

סירוס חתולים הוא הליך כירורגי פשוט, בו מסירים את האשכים של חתולים ממין זכר. הליך זה נפוץ מאוד בעולם הווטרינריה, והוא מומלץ על ידי מרבית הווטרינרים.

עם זאת, יש אנשים שמתקשים להשלים עם הרעיון ותוהים אם לא עדיף להותיר חתול לא מסורס.

אנשים בדרך כלל מנמקים למה לא לסרס חתול, בעיקר בכך שמדובר על ניתוח שמבוצע בבעל חיים בריא שאינו זקוק לו, המטיל בו מום ואף חושף אותו לסיכונים וסיבוכים וכן, מעלים את הטיעון המוסרי בדבר זכותו של כל בעל חיים על גופו ועל כושר הרבייה שלו, כפי שהתכוון לכך הטבע.

אין ספק, שיש מן הצדק וההיגיון מאחורי הנימוקים הללו וגם הרבה הערכה כלפי חתולים ובעלי חיים, אך היתרונות שבסירוס חתול עולים פי כמה על החסרונות שבו – גם בהיבט הרפואי וגם בהיבט הערכי.

מאמר זה נכתב בדיוק על-מנת להסביר מדוע.

השורות הבאות מעמיקות בנושא, דנות בחשיבות הסירוס של חתולים ומפרטות את החסרונות את היתרונות הבולטים שלו.

סירוס חתול – ההיבט הרפואי

סירוס חתולים זכרים הוא אמנם הליך ניתוחי, אך ככזה, הוא אחד הפשוטים שקיימים.

נכון שבכל פעולה פולשנית קיים סיכון כזה או אחר, אך בהקשר של סירוס, הסיכונים המיידיים זניחים למדי והדיון בעד ונגד בהיבט הרפואי, נסוב בעיקר סביב היתרונות והחסרונות של הניתוח בטווח הרחוק יותר.

טיעוני הנגד:

• התפתחות משקל עודף – חתולים מסורסים נוטים לצבור משקל עקב השינוי ההורמונלי. זהו החיסרון הבולט והמשמעותי ביותר בסירוס (וגם בעיקור של נקבות).
• הצרת צינור השופכה בעקבות הניתוח תורמת לסיכון מוגבר לחסימת שתן, שהיא ממילא בעיה נפוצה יחסית, אצל חתולים ממין זכר.

טיעוני הבעד:

חתולים זכרים נמצאים בסיכון מוגבר למחלות קשות הקשורות למערכת הרבייה, כגון סרטן האשכים, סרטן הערמונית וכן, זיהומים בדרכי השתן.

• חתול לא מסורס משתין בכל הבית, הוא אינו רגוע ומיילל כל הזמן בעונת הייחום.
• סירוס מפחית את הסיכוי להתפתחות סרטן האשכים בכ-95% ואת סרטן הערמונית בכ-60%.
• הסירוס תורם להפחתת הסיכון לזיהומים בדרכי השתן (בעיה נפוצה אצל חתולים ממין זכר) בכ-66%.
• ישנם מקרים בהם יתרונותיו של הסירוס בהפחתת הסיכון למחלות אונקולוגיות ואנדוקרינולוגיות גדול פי כמה, כמו למשל, אצל חתולים עם אשך טמיר, אצל כאלה עם מחלות רקע על בסיס הורמונלי, ועוד.
• חתול מסורס נוטה פחות להסתובב ולחרחר ריב עם זכרים אחרים ותודות לכך, חשיפתו לבעיות כגון הידבקות במחלות זיהומיות, או התפתחות מורסות וזיהומים כתוצאה מנשיכות ושריטות – פוחתת משמעותית.

מחקרים שונים הראו, כי תוחלת החיים של חתולים מסורסים גדולה בכ-62% מזו של חתולים לא מסורסים.
מאחר שבעיית השמנת היתר אצל חתולים מסורסים ניתנת לשליטה באמצעות דאגה לתזונה איכותית ומאוזנת והקפדה על פעילות מספקת (באמצעות משחק למשל), הרי שבהיבט הרפואי, יתרונות הסירוס עולים בהרבה על חסרונותיו.

סירוס חתול – ההיבט הערכי

סירוס זכרים ועיקור נקבות הם מהדרכים היעילות ביותר לצמצום תופעת חתולי הרחוב והחתולים הנטושים.

חשוב להבין, שחיות המושלכות לרחוב, או נולדות בו, צפויות לחיים קשים ואכזריים של הזנחה, התייבשות, רעב, מחלות, פציעות, חרדה ומתח נפשי תמידיים.

מעבר לכך שהסירוס פוגע ביכולתו של החתול לעבֵּר נקבות ולכן, מפחית ישירות את כמות הגורים שיוולדו, מחקרים שנערכו בארה”ב הראו, כי בשל התנהגותם התוקפנית, הריח והלכלוך שהם מפיצים, חתולים זכרים לא מסורסים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להינטש על ידי בעליהם ומצאו, כי סירוס חתולים הפחית את מספר החיות הנטושות ב-22%.

בישראל, בעיית חתולי הרחוב והחיות הנטושות היא משמעותית ביותר. על פי הערכות, ישנם בארץ למעלה מ- 200,000 חתולי רחוב, וכ-10,000 כלבים וחתולים ננטשים מדי שנה.

הסבל של מאות אלפי חתולים, הוא בהחלט שיקול שיש לתת לו מקום מרכזי בהחלטה לגבי סירוס, משום שבהסתכלות רחבה, תרומתו לרווחתה של אוכלוסיית החתולים גדולה עשרות מונים מהנזק שהוא מסב.

לסיכום, אנו, במרכז הווטרינרי Vet4Pet, בהחלט ממליצים בחום על סירוס זכרים ועיקור נקבות – גם בחתולים וגם בכלבים.

כדי להבטיח שהפעולה מבוצעת בצורה מקצועית ועל הצד הטוב ביותר, תוך פגיעה מינימלית ברווחתו של בעל החיים, אנו מזמינים אתכם לשוטט באתר שלנו, להתרשם מניסיוננו העשיר והמגוון, מצוות המומחים הווטרינריים שלנו ומקשת הטיפולים והשירותים הרחבה שאנו מציעים.

אנו מזמינים אתכם להגיע אלינו לייעוץ אישי עם חתולכם האהוב ועומדים לשירותכם גם בשגרה וגם בחירום. באפשרותכם ליצור עמנו קשר:

בטלפון: 03-966-5615

בטלפון לשעת חירום:  052-344-0791

באימייל: wagshal@gmail.com 

קיצוץ ציפורניים לחתול: כל המידע על גזירת ציפורניים לחתול

טיפול בציפורניים של חתול, ובפרט באלה של חתול בית שלא חי בחוץ ואשר ציפורניו נשחקות פחות באופן טבעי, הוא חלק משגרת טיפוח שנועדה לשמור על רווחתו ובריאותו הפיסית והנפשית.

אצל חתול, הציפורניים הן כלי חשוב ובעזרתן הוא מטפס, נאחז, מאזן את עצמו ומגונן על עצמו בפני תוקפים.

ציפורניים ארוכות מדי עלולות להסב לו אי נוחות במקרה הקל ואף לגרום לו לפציעות במקרים חמורים יותר.

ככל שהציפורן ארוכה, כך היא נוטה להתעקל יותר ולהקשות על החתול לשחרר מאחיזתו, בעיקר כשהוא מתהלך על גבי שטיח, ריפוד, או משטח רך. מעבר לכך, כשמשאירים את הדאגה לטיפול בציפורניו לשיקולו של החתול, הוא יעשה זאת על ידי גירוד והשחזה שלהן על גבי רהיטים וריפודים – תופעה מוכרת, שמתסכלת הרבה מגדלי חתולים.

גזירת ציפורניים קבועה עוזרת במניעת ציפורניים חודרניות, מצמצמת את הסיכון לשבירה או קריעה שלהן ומסייעת לתהליך הטבעי של השלת שכבת הציפורן הישנה לטובת צמיחת שכבה חדשה ובריאה.

המאמר הבא עונה על כל השאלות החשובות בנושא: מאיזה גיל אפשר לגזור ציפורניים לחתול, איך גוזרים ציפורניים לחתול בצורה בטוחה, ומה לעשות כדי להתמודד עם התנגדות לטיפול מצד חברנו המשופם.

באיזה גיל אפשר להתחיל?

מומלץ להתחיל לגזור ציפורניים לחתול מגיל צעיר, כאשר הוא עדיין קטן ועדין. חתולים צעירים נוטים להיות יותר סבלניים לגזירת ציפורניים, וקל יותר להרגיל אותם להליך זה.

ניתן להתחיל בגזירת הציפורניים כבר מגיל 8 שבועות. עם זאת, חשוב לעשות זאת בעדינות וברגישות, כדי לא להפחיד את החתול. אם החתול מראה התנגדות ונאבק, מומלץ להפסיק ולהתקדם לאט ובהדרגה, תוך כדי ליטוף, הרגעה ומשחק, כדי לא לגרום לו לחוויה שלילית, שתטמיע בו רתיעה תמידית מהטיפול.

איך לגזור ציפורניים לחתול שלב אחר שלב

• מארגנים סביבה נעימה –
  בוחרים אזור שקט ונוח בו ניתן לגזוז את ציפורני החתול ללא הסחות דעת. מומלץ להיעזר בפינוקים וצעצועים, כדי שהחתול ילמד להתייחס לטיפול כאל דבר חיובי.
• מרסנים את החתול בבטחה –
  ניתן לעטוף את החתול בשמיכה רכה ולהותיר בחוץ רק את הרגל שבה מטפלים.
  ביד אחת, מחזיקים בעדינות את כפת החתול ומפעילים לחץ קל על כרית כל אצבע, כדי לשלוף את הציפורן החוצה.
  חשוב ללחוץ בעדינות. אם החתול מראה סימני חרדה או תוקפנות, מפסיקים ומנסים שוב מאוחר יותר.
• קוצצים את הציפורניים –
  באמצעות גוזז ציפורניים לחתולים, קוצצים אך ורק את החלק המת של כל ציפורן. ניתן לזהות את הקו המפריד בינו לבין החלק החי באמצעות הצבע:
  האזור החי הוא בצבע ורוד-אדמדם בזכות כלי הדם המרשתים אותו. חיתוך שלו יסב לחתול כאב רב ויפצע אותו. אם לא בטוחים, עדיף לחתוך פחות מדי מאשר יותר מדי.
  החיתוך מתבצע בתנועה אחת חדה ומדויקת, בזווית של 45 מעלות.

טיפים לריכוך התנגדות מצד החתול

• הסתגלות הדרגתית –
  כשהדבר ניתן, מרגילים את החתול בהדרגה לתהליך גזירת הציפורניים כבר מגיל צעיר. אם רוצים להרגיל לכך חתול בוגר שמעולם לא התנסה בחוויה, ההדרגתיות חשובה אף יותר.
  לפני שמתחילים בקיצוץ עצמו, מומלץ לגעת וללטף את כפות החתול, כל פעם מעט, ולעולם לא בכפיה או בכוח, כדי שיתרגל למגע.
  מומלץ גם לאפשר לחתול לערוך היכרות עם הקוצץ, לרחרח אותו ולהסתגל לצליל שהוא משמיע.
• פינוקים וחיזוק חיובי –
  לאורך כל התהליך, חשוב לתגמל את החתול על שיתוף הפעולה שלו בשבחים, ליטופים וחטיפים קטנים שהוא אוהב, במהלך ואחרי כל טיפול. זה יעזור לו ללמוד להתייחס אל הטיפול כאל דבר חיובי.
• התייחסות לסימני מתח או אי נוחות –
  חשוב לשים לב לשפת הגוף של החתול במהלך הטיפול. אם הוא מתחיל להראות סימני מצוקה, כמו נהמות ונשיפות, או מנסה לברוח, מאפשרים לו הפוגה, מפסיקים ומנסים שוב מאוחר יותר.

חתול שמתנגד נחרצות לטיפול ואינו נעתר לו, עדיף לקחת לווטרינר שיבצע את הקיצוץ בצורה מקצועית ולא להסתכן בפציעה שלו ובגרימת חרדה ומצוקה נפשית, שתשניא עליו את התהליך שבעתיים.

החלטתם להתנסות בקיצוץ ציפורניו של החתול שלכם בפעם הראשונה?

ניסיתם ואינכם מצליחים?

קראתם הכל עד כאן ועדיין אינכם מרגישים מספיק בטוחים לעשות זאת לבד?

אנו, הצוות המקצועי של המרכז הווטרינרי Vet4Pet מציעים הדרכה מלאה בנושא כחלק מסל שירותים וטיפולים רחב ועשיר שמרפאתנו מספקת.

נשמח להדריך וללוות אתכם שלב אחר שלב וגם לבצע את הטיפול בעצמנו.

אנו מזמינים אתכם לתאם תור ולהגיע אלינו יחד עם חברכם הפרוותי. תמצאו אותנו:

בטלפון: 03-966-5615  |  באימייל: wagshal@gmail.com 

מתי מבצעים בדיקות אולטרסאונד לכלבים וכמה זה עולה?

בדיקת אולטרסאונד היא בדיקת הדמיה לא-פולשנית, המשתמשת בגלי קול כדי ליצור תמונות בזמן אמת, של איברים ורקמות פנימיים.

גלי קול בתדר גבוה נשלחים אל הגוף באמצעות מתמר, המועבר על פני הגוף. הם מוחזרים אל המתמר ומעובדים על ידי מחשב, אשר מציג אותם בצורת תמונה של אזור הבדיקה, אותה הווטרינר יודע לפענח.

טכנולוגיית האולטרסאונד היא כלי רב-תכליתי, המשמש וטרינרים לאבחון מגוון רחב של מצבים רפואיים אצל כלבים.

זוהי בדיקה נטולת קרינה מסוכנת (מייננת), זולה באופן משמעותי בהשוואה לבדיקות הדמיה אחרות כגון צילומי רנטגן, CT, או MRI, זמינה יותר מהן ויעילה באבחון של הרבה מאד מצבים פיזיולוגיים ופתולוגיים.

לא תמיד בדיקת אולטרסאונד מספיקה כדי לאבחן בוודאות מצב מסוים (למשל, היא איננה מתאימה כדי לבדוק עצמות), אך היא בהחלט יכולה לשלול או לאשש מגוון חשדות ולפעמים, בהתאם לתוצאותיה, הכלב יופנה לבדיקות נוספות.

חשוב לדעת, שביצוע בדיקת אולטרסאונד, יותר מאשר בדיקות הדמיה אחרות, דורש מיומנות גבוהה מהרופא, גם בהיבט של אופן ביצוע הבדיקה וגם בהיבט הפענוח שלה.
איכות תוצאות הבדיקה והסקת המסקנות על-פיה תלוי מאד במיומנות הווטרינר ולכן, חשוב ביותר לפנות למרפאה וטרינרית אמינה ובעלת מוניטין.

המאמר הבא עוסק בנושא אולטרסאונד כלבים: מתי משתמשים בו, כיצד מבצעים אותו, וגם כמה עולה אולטרסאונד לכלב.

אילו שימושים יש לבדיקת אולטרסאונד?

אולטרסאונד ממלא תפקיד חשוב ברפואה הווטרינרית בחמישה היבטים מרכזיים:

1. אבחון בעיות שלא ניתן לראות, או למשש באמצעות הסתכלות ובדיקות גופניות בלבד.
2. אישוש או הפרכת חשדות שהווטרינר מעלה, תוך כדי ביצוע הבדיקה הגופנית ותשאול בעליו של הכלב.
3. ביצוע הערכת התפתחות של איברים.
4. הערכת השפעה של טיפול על הרקמה או האיבר (לדוגמא, השפעת טיפול אונקולוגי על גידול).
5. אבחון וניטור סוגיות פוריות ורבייה כגון אשך טמיר אצל גורים, או הריון אצל כלבה.

מתי משתמשים באולטרסאונד?

יש הרבה מאד מצבים בהם וטרינר יבחר לבצע את הבדיקה כחלק מתהליך האבחון או המעקב הרפואי.

הנה כמה מהעיקריים שבהם:

• מחלות של מערכת העיכול, כגון גידולים, דלקות, או חסימה.
• מחלות של מערכת השתן, כגון אבנים, זיהומים ומחלות כליות.
• בדיקת איברים פנימיים בחלל הבטן: כבד, טחול, כיס מרה וכדומה.
• מחלות של מערכת הרבייה, כגון גידולים, דלקות, בעיות הקשורות באשכים, בעיות הריון, מעקב הריון וניטור הריון בסיכון.
• מחלות הקשורות בשרירים ובמפרקים, כגון דלקות, פציעות וגידולים.
• מחלות לב וכלי דם – כאן נכנסות לתמונה גם בדיקת אולטרסאונד דופלר (או “דופלקס”), שיודעת לבדוק את זרימת הדם בתוך כלי הדם וגם בדיקת אקו לב, המדמה את מבני הלב השונים (עליות, חדרים, מסתמים).
• מצבים אונקולוגיים שונים.
• הערכת מבנים אֵנְדוֹקְרינוֹלוֹגיים (בלוטות).

כיצד מתבצעת הבדיקה?

ישנם מקרים בהם דרושה היערכות מוקדמת לפני הבדיקה ולכן, כדאי להיוועץ בווטרינר לפני שמגיעים עם הכלב למרפאה.

לפעמים, על הכלב להיות בצום מספר שעות לפני הבדיקה, בין אם לצורך הבדיקה עצמה ובין אם לצורך הרדמה; לפעמים יש להפסיק לתת לו תרופות מסוימות; לפעמים עליו לשתות כמות נוזלים מסוימת או לעבור חוקן לפני הבדיקה ובהרבה מקרים, אין כל צורך בהכנה מיוחדת.

הבדיקה אינה כואבת ואינה מסוכנת, אך אצל בעלי חיים, לפעמים היא דורשת טשטוש כדי למנוע תזוזה. מבצע הבדיקה מורח ג’ל על אזור הבדיקה ומעביר את ידית המכשיר על פני גופו של הכלב באזור הרצוי.

אולטרסאונד לכלב מחיר

המחיר של בדיקת אולטרסאונד לכלב משתנה בהתאם למספר גורמים:

• רמת המומחיות של מבצע הבדיקה.
• רמת מורכבות הבדיקה והיקפה.
• צורך בטיפולים או בהליכים נלווים, כגון הרדמה, או ייעוץ מומחה.

בדרך כלל, מחיר בדיקת אולטרסאונד מתחיל בכ- 200-250 ש”ח (למשל, אולטרסאונד לכלבה בהריון ללא סיבוכים או מצבים מיוחדים) ועשוי להגיע גם ל- 700-800 ש”ח, למשל, במקרים של בדיקה מקיפה יותר, כגון בדיקת בטן מלאה.

המחירים הינם בגדר הערכה ונתונים לשינויים מעת לעת. לקבלת הערכת מחיר מדויקת, יש ליצור קשר ישירות עם המרפאה הווטרינרית.

אם חברכם האהוב ההולך על ארבע נראה או מתנהג שונה מהרגיל, מפגין סימני אי נוחות או מצוקה, אינו אוכל ושותה כתמול שלשום, ממעט או מרבה להטיל שתן וצואה – אל תתנו לזמן לעשות את שלו והביאו אותו אלינו, המרכז הווטרינרי Vet4Pet, בהקדם האפשרי.

אם תהליך האבחון ידרוש בדיקת אולטרסאונד, תוכלו להיות סמוכים ובטוחים שהבדיקה מתבצעת על הצד הטוב ביותר, בידי אחד מאנשי צוות המרפאה המיומנים והמנוסים שלנו או על ידי הפניה לרופא מומחה בתחום.

המרכז הרפואי שלנו לבעלי חיים פועל מזה כעשרים שנה, מצויד במיטב המכשור הרפואי ומבצע את כל סוגי הבדיקות והטיפולים.

באפשרותכם ליצור עמנו קשר לתיאום תור:

בטלפון: 03-966-5615

בטלפון לשעת חירום:  052-344-0791

באימייל: wagshal@gmail.com