Categories
Uncategorized

FIV

Uncategorized

FIV הוא וירוס שמועבר בין חתולים במגע עם דם, לרוב ע”י פצעי נשיכה. לעיתים רחוקות תתכן העברה מאימא נגועה לגורים שלה. לכן, החתולים הכי חשופים לוירוס הם חתולים זכרים שמסתובבים מחוץ לבית, בייחוד חתולים אגרסיביים.

הוירוס מגיע לקשרי הלימפה וגורם להגדלה שלהם בהתחלה (בדרך כלל הבעלים לא שמים לב לשלב הזה), אחר-כך, (שבועות עד חודשים) יתכן שהחתול יפתח חום וירידה בספירה של התאים הלבנים ואנמיה. חתולים יכולים לחיות חיים תקינים עם המחלה לאורך שנים. בשלב מסוים ישנם סימנים של פגיעה במערכת החיסון וגוף החתול אינו מצליח להגן על עצמו בפני זיהומים. אותם גורמים זיהומיים שנמצאים בסביבה ואינם משפיעים על חתולים בריאים גורמים למחלות קשות בחתולים עם מערכת חיסון מוחלשות.הזיהומים המשניים הם האחראים על הסימנים הקליניים שרואים עם FIV והם הגורמים לתמותה.

סימנים קליניים
סימנים קליניים של פגיעה במערכת החיסון נראים בכל הגוף. סימנים נפוצים כוללים פגיעה באיכות השיער, חום, ירידה בתאבון, דלקת בחניכיים ובפה, עוד סימנים כוללים דלקות בעור, בשלפוחית ובמערכת הנשימה העליונה. יתכנו גם שלשולים כרוניים, דלקות בעיניים, ירידה במשקל, הפלות, וסימנים נוירולוגים (דיכאון, עוויתות).

אבחון
האבחון מבוסס על היסטוריה, סימנים קליניים ובדיקת דם שבה בודקים נוגדנים לוירוס, כאשר תוצאה חיובית הנה אינדיקציה לכך שהחתול נגוע ומסוגל להדביק חתולים אחרים, אם התוצאה שלילית אז לא נמצאו נוגדנים לוירוס וברוב המקים משמע שהחתול אינו נגוע בוירוס.

אבל, לוקח 8-12 שבועות לאחר ההדבקה עד שיש רמה גבוהה של נוגדנים, כך שאם ישנו חשד מבוסס למחלה, והבדיקה שלילית, מומלץ לחזור עליה כעבור פרק זמן זה.

טיפול
טיפול תומך:
-למנוע חשיפה לגורמים זיהומיים שיגרמו למחלות קשות.
-צריך לשמור על החתול בבית ולהימנע ממגע עם חתולים אחרים. בכל מקרה של בעיה, כדאי להתחיל טיפול בהקדם האפשרי.
-מזון עשיר
*אם יש בבית חתולים אחרים, מומלץ לבדוק את כולם.
*יש למנוע מהחתול לצאת החוצה ולהדביק חתולים אחרים.

לא ניתן לשער את אורך החיים של החתול הנגוע בFIV .
בתנאים אידיאליים (בידוד מחתולים אחרים) הרבה חתולים חיים חודשים עד שנים.
אם החתול כבר חלה כתוצאה מהוירוס, או שכבר סובל מחום ו/או ירידה במשקל, אורך החיים הצפוי, קצר יותר.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

סכנה רעל

Uncategorized

לצערנו הרב החמודים שלנו נתקלים לפעמים ברעל שפיזרו עובדי העירייה, בדרך כלל זו תהייה הרעלה מרעל עכברים המופיע כגרגירים/זרעים ממותקים בסוכר כדי לפתות את העכברים.

מה לעשות אבל לא כולם חושבים שאנחנו חמודים ובאמת כשאנחנו לא גדלים בכלוב אלה ברחוב כאן מתחילה בעייה אמיתית כי העכברים מעבירים מחלות המדבקות גם לבני אדם ואת זה הרי אנחנו רוצים למנוע.

אם ראיתם את בעל החיים שלכם אוכל רעל גשו מייד למרפאה הוטרינרית ושם יפתור הוטרינר בפשטות את הבעייה על ידי גרימת הקאה וטיפול תרופתי, אל תתעכבו:
ככל שעובר זמן גובר הסיכון לבעל החיים.

אם לא ראיתם את הכלב, החתול, הכלבה או החתולה אוכלים את הרעל סימני ההרעלה יופיעו רק לאחר מספר ימים. הרעל גורם לדימומים ולכן חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות חיית המחמד.

סימני ההרעלה הם :
דימומים תת עוריים, דימומים מהאף, צואה כהה או דמית, הקאות דמיות, צליעה אם יש דימום למפרקים
חולשה קשה בדימום פנימי רב, ריריות חיוורות קשיי נשימה אם הדימום הוא לבית החזה.

יתכנו גם סימנים עצביים אם נוצר דימום למערכת העצבים.

זכרו! כמה שיותר מהר תגיעו אל הוטרינר יש סיכוי טוב יותר להציל את חיית המחמד שלכם.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

עיקורים וסירוסים

Uncategorized

עיקור וסירוס הינן פרוצדורות כירורגיות המבוצעות בהרדמה מלאה, במהלכן מוסרים בניתוח האשכים (בזכר) או השחלות והרחם (בנקבה). ניתוחים אלו מובילים להפסקת התנהגות ייחום ומונעים התרבות לא רצויה של בעל החיים. עיקור מומלץ לבצע בנקבות מגיל 5-6 חודשים. סירוס ניתן לבצע מגיל חצי שנה, אולם לרוב נעשה בגיל 8-9 חודשים.
 
פיזיולוגיה של הייחום
כלבים וחתולים זכרים מגיעים לבגרות מינית בערך בגיל 8-9 חודשים, כלבות וחתולות מגיעות לבגרות מינית בערך בגיל חצי שנה (למרות שקיים שוני רב בין גזעי כלבים ובין פרטים שונים).

הכלבה מתייחמת פעם בחצי שנה, כאשר הייחום מלווה בהפרשות דמיות, התנפחות איבר המין והתעניינות ואף רדיפה של זכרים אחרי הכלבה לאורך תקופת הייחום, הנמשכת כ- 7-10 ימים. כלבים זכרים המגיעים לבגרות מינית יכולים להציג תוקפנות כלפי זכרים אחרים, התעניינות ורדיפה אחרי כלבות, ואפילו בריחה מהבית בחיפוש אחר כלבות מיוחמות. 

ייחום החתולה הוא עונתי ומתרחש בתקופת האביב והקיץ. בעת הייחום החתולה מציגה התנהגות של התפנקות יתר, יללות והרמת אזור האגן. אם לא מתקיימת הרבעה תחזור התנהגות זו כל שלושה שבועות, והיא יכולה להמשיך אף מספר חודשים. 

חתולים זכרים, בדומה לכלבים, יכולים להציג תוקפנות יתר, מריבות עם זכרים אחרים ורדיפה אחר נקבות. בנוסף בחתולים קיימת התנהגות של סימון אזורים שונים בבית בשתן.

יתרונות ניתוחי העיקור והסירוס
היתרון החשוב ביותר של עיקורים וסירוסים הוא מניעת המלטת גורים בלתי רצויים. ישנן מכלאות ועמותות רבות ברחבי הארץ בהם נמצאים מספר גדול של כלבים וחתולים, וביניהם גורים, אשר ננטשו וכעת מחפשים בית מאמץ. רק 10% מבעלי החיים הנטושים מוצאים בית. השאר מוצאים את מותם ברחוב או מורדמים בכלביות ובעמותות, שאינן מסוגלות לספק קורת גג לבעלי החיים הרבים. עיקור וסירוס ימנעו תוספת של גורים חדשים למאגר בעלי החיים הנטושים והמוזנחים.

גם מבחינה בריאותית קיימים מספר יתרונות לא מבוטלים לניתוחי העיקור והסירוס.

היתרונות הבריאותיים של עיקור הם צמצום הסיכוי לדלקות רחם וגידולי עטין, הנראים בכלבות וחתולות מבוגרות לא מעוקרות. עיקור כלבה לפני הייחום הראשון (בערך בגיל חצי שנה) מפחית את הסיכוי להתפתחות גידולי עטין פי 2000! לאחר הייחום השלישי אין הבדל באחוזי התפתחות גידולים אלו בין כלבה מעוקרת ללא מעוקרת, אך עדיין קיים יתרון לעיקור במניעת הסיכוי להתפתחות דלקות רחם וסרטן הרחם, ולכן עדיין מומלץ.

בנוסף, הורמוני המין יכולים להפריע בטיפול במחלות שונות כגון סכרת ואפילפסיה, וההמלצה היא לעקר בעלי חיים שאובחנו עם מחלות אלו.

היתרונות הבריאותיים העיקריים של סירוס הם מניעת התפתחות סרטן האשכים וצמצום הסיכוי להגדלה של בלוטת הערמונית בגיל מבוגר, דבר המתבטא בכאב וקשיים במתן שתן וצואה. כלבים בעלי אשך טמיר (כלומר אשך הנמצא בחלל הבטן ולא ירד לשק האשכים) הם בעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן אשכים ולכן חשוב לסרסם.

עיקור וסירוס מומלצים מבחינה בריאותית גם לבעלי חיים אקזוטיים. עיקור של ארנבוניות מוריד את הסיכוי להתפתחות סרטן הרחם, הנראה בארנבוניות בגיל ביניים (כ-4 שנים). חמוסות לא מעוקרות אשר לא מזדווגות יכולות להגיע בזמן הייחום למצב אנמיה ופגיעה במח העצם הנגרמים על ידי הורמוני המין, אשר יכולים להוביל למות החמוסה.

יתרונות נוספים לעיקור וסירוס כוללים מניעת התנהגות שלילית ובלתי רצויה הנובעת מהייחום, למשל יללות מרובות אצל חתולות, סימון הבית בשתן, בריחה מהבית בחיפוש אחר נקבות ופגיעות גופניות כתוצאה מריבים בין זכרים.

סירוס ועיקור יכולים לעזור גם בהפחתת בעיות התנהגות כמו דומיננטיות, תוקפנות, אוננות ועוד.

בכלבים קיים בנוסף יתרון כלכלי, שכן עלויות הרישיון השנתי לכלב מסורס וכלבה מעוקרת נמוכות פי 3 מאלו של כלבים שאינם מעוקרים ומסורסים.

חסרונות
החסרונות בניתוחי עיקור וסירוס של בעלי חיים הם מינימלים, אולם כדאי להיות מודעים להם.

חסרונות בריאותיים הנובעים מעיקורים וסירוסים כוללים: 
– השמנת יתר, הנובעת מהשינויים ההורמונלים בעקבות הניתוח.
– עלייה בסיכוי להתפתחות סרטן הערמונית בזכרים בגיל מבוגר.
– עלייה בסיכוי לחסימות שתן בחתולים שסורסו בגיל צעיר מאוד.
– עלייה בסיכון לבריחת שתן בגיל מבוגר בכלבות שעוקרו בגיל צעיר.
– עלייה בסיכון להתפתחות תת פעילות של בלוטת התריס. 
– עלייה בסיכוי להתפתחות אוסטאוסרקומה (סרטן עצם) בכלבים מגזעים גדולים שסורסו או עוקרו לפני גיל שנה.
חסרונות נוספים נובעים מסיבוכים אפשריים שעלולים להתרחש עקב ההרדמה וביצוע הניתוח עצמו.

מכיוון שמדובר בניתוח בהרדמה מלאה, יבצע הווטרינר בדיקה כללית של בעל החיים לפני ביצוע הפרוצדורה. במידה ובעל החיים מבוגר או שהווטרינר חושד בבעיה בריאותית מסוימת, יש לבצע בדיקות נוספות, כגון בדיקות דם או כל בדיקה נוספת שתדרש, לפני הכניסה לניתוח ולטפל בבעיות שימצאו (אם ניתן) על מנת להביא את בעל החיים לניתוח במצב האופטימלי ביותר. 

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח כוללים דימומים, הפרשות מאזור החתך, זיהום והפרמות התפרים. שכיחות תופעות אלו היא נמוכה יחסית, וניתן לטפל בהן במידה ותיווצרנה.

לסיכום
ניתוחי עיקור וסירוס הם מהפרוצדורות הכירורגיות הנפוצות והחשובות ביותר בשמירה על בריאות בעלי החיים וצמצום מספר הגורים הנטושים. אמנם הניתוחים אינם נטולי חסרונות, אולם אלו מתגמדים לנוכח היתרונות הרבים שהם מעניקים, בייחוד כשמדובר בעיקורים.

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם:

Categories
Uncategorized

אורחים לקיץ – פרעושים וקרציות

Uncategorized

עם בוא האביב והעלייה בטמפרטורת הסביבה מגיעים גם אורחים לא רצויים, כדוגמת טפילים סביבתיים שונים. הטפילים הנפוצים ביותר בקרב חיות המחמד הינם הפרעושים והקרציות, המהווים מטרד של ממש הן לבעלי החיים והן לאנשים המבלים במחיצתם.

פרעושים
הפרעוש הוא טפיל מוצץ דם, חסר כנפיים, בעל רגליים אחוריות חזקות ויכולת קפיצה מרשימה.
מחזור החיים של הפרעוש כולל ביצה, זחל חסר רגליים, גולם ובוגר, שרק לו יכולת מציצת דם.
הפרעושים הנפוצים בישראל הם פרעוש הכלב ופרעוש החתול, אשר למרות שמם, אינם ספציפיים לבעל חיים מסוים, ויכולים לעקוץ בעלי חיים אחרים וגם בני אדם.
עקיצת הפרעוש כואבת ובאזור נוצרת תגובה אלרגית למרכיבים ברוק הפרעוש, המתבטאת באדמומיות, גרד ואובדן שיער. לעיתים התגובה חמורה יותר וכוללת גרד בלתי פוסק, פציעות בעור והתפתחות זיהומי עור משניים. פרעוש אחד שעקץ יכול לגרום לתגובת גירוד שתמשך שבועיים. בנוסף, הדבקה מסיבית בפרעושים יכולה להוביל לאובדן דם ואנמיה.
הפרעושים מזיקים גם בהיותם מעבירים של גורמי מחלה, בעיקר של תולעים שטוחות. זחל הפרעוש ניזון מצואה, ובולע ביצי תולעים הנמצאות גם כן בצואה. התולעת מתפתחת בגוף הפרעוש, וכאשר בעל חיים בולע אותו, הוא נדבק גם בתולעים. יש לזכור כי לא תמיד ניתן לראות פרעושים על פרוות בעל החיים, מכיוון שהם קופצים חזרה לסביבה לאחר שעקצו. לכן, גילוי של תולעים שטוחות (דמויות גרגרי אורז) בצואת בעל החיים מעידה על נוכחות פרעושים, ויש לטפל גם כנגד התולעים וגם כנגד הפרעושים.
 
קרציות
הקרצייה היא טפיל גדול יחסית, חסר כנפיים. הבוגר בעל 4 זוגות רגליים וגוף רחב. מחזור החיים של הקרצייה כולל ביצה, זחל (בעל 3 זוגות רגליים), נימפה ובוגר. הקרצייה ניזונה מדם או מתאי גוף.
קיימים שני סוגים של קרציות – קרציות קשות וקרציות רכות. הקרצייה הנפוצה ביותר בישראל היא קרצית הכלב החומה.
עקיצת קרצייה יכולה להתבטא באדמומיות, נפיחות, גרד ואובדן שיער באזור. הדבקה מסיבית בקרציות יכולה להוביל לאובדן דם ואנמיה.
אולם, הסכנה הגדולה ביותר הנובעת מקרציות לרוב אינה העקיצה עצמה, אלא היותן מעבירות גורמי מחלה. בישראל נפוצה מאוד המחלה המכונה “קדחת קרציות” הנגרמת על ידי הטפיל ארלכיה קניס, אשר מועבר לכלבים בזמן מציצת הדם על ידי הקרצייה. הארלכיה פוגעת תחילה בטסיות הדם, ולאחר מכן בתאי דם נוספים, והמחלה מתבטאת בחולשה, חוסר תאבון, חום ודימומים ויכולה אף להוביל למוות.
 
מניעה וטיפול
הטיפול היעיל ביותר בפרעושים וקרציות הוא טיפול מניעתי. 
חשוב לזכור כי הפרעושים והקרציות מגיעים מסביבת בעל החיים, ולכן הטיפול בהם חייב לכלול טיפול משולב, הן בבעל החיים והן בסביבה. מספר הפרעושים על פרוות בעל החיים ברגע נתון מהווה רק כ-5% מהנגיעות הכללית, ולכן גם אם נראה פרעוש יחיד יש לטפל.
הטיפול הסביבתי כולל ניקוי יסודי של אזור המרבץ של בעל החיים (כיבוס שמיכות ומזרנים, ניקוי המלונה והמיטה, שאיבת אבק וכו’). במקרים של נגיעות גבוהה מומלץ להזמין מדביר מקצועי (חשוב לוודא עם המדביר כי החומרים בהם הוא משתמש אינם רעילים לבעל החיים, ובכל מקרה להוציא את בעל החיים מהבית בתקופת הריסוס).
טיפול בבעל החיים מתבצע באמצעות תכשירים וטרינרים שונים המגיעים בצורת אמפולות (כדוגמת אדוונטג’, אדוונטיקס, רבולושיין ואחרים) או תרסיסים (כדוגמת פרונטליין), אותם יש לשים על עור בעל החיים כל חודש. קולרים נגד קרציות יעילים לעד כ-6 חודשים. 
מכיוון שקיימים תכשירים רבים ומגוונים בשוק, ומשום שתכשירים אלו מכילים חומרים העלולים להיות רעילים בשימוש לא נכון, מומלץ להתייעץ עם וטרינר אשר ימליץ על סוג התכשיר המתאים ביותר לבעל החיים הספציפי. את התכשיר יש להתאים לסוג בעל החיים (חתול, כלב או בעל חיים אחר), גילו (גור או בוגר) וסביבת המחייה שלו (למשל, חצר לעומת דירה).
הטיפול בעקיצה קיימת יכלול משחות מרגיעות וסטרואידים להפחתת הגרד. במקרים של אלרגיה חמורה לפרעושים יידרש טיפול משולב של אנטיביוטיקה וסטרואידים לתקופות ממושכות (לעיתים לאורך כל תקופת הקיץ) ואמבטיות עם שמפו מיוחד. בנוסף יש להקפיד על השמת תכשירים נוגדי טפילים לפי המלצת הווטרינר.
 
אם המידע מועיל אנא עשו לנו לייק בפייסבוק: ד”ר אפי וגשל vet4pet

צרו עמנו קשר או מלאו פרטיכם: